דבר העורך

לאורך השנים אנו חווים עלייה משמעותית ברמת המורכבות של האתגרים הביטחוניים, הכלכליים, החברתיים והסביבתיים העומדים בפני העולם כולו. מציאות זו מחייבת שינוי פרדיגמה באופן בו אנו מתכננים ומפתחים פתרונות מערכתיים המבוססים על שילוב של טכנולוגיות, תשתיות, אנשים, תהליכים, מערכות שירות וידע.

במגזין קול המערכות אנו מביאים סקירה של אירועים והתפתחויות בתחומי הנדסת המערכות: סקירת כנסים וסמינרים, מאמרים ודו"חות הנדסיים שפורסמו לאחרונה: בגיליון 29 כולל הפניה לדו"ח מקיף של מוסד שמואל נאמן הדן בנושא הקניית כישורי חשיבה מערכתית בחינוך הנדסי ומדעי, גליון זה אנו מציגים מספר כותרים שפורסמו לאחרונה ויש להם תרומה לחשיבה והמשגה של אתגרי הנדסת המערכות ובינהם הספר אומנות ההנדסה מאת ברוך קארפ, והספר עוצמת השיתופיות מאת עמרי גפן.

מגזין קול המערכות כולל טור קבוע המוקדש לסקירת פעילויות ותוצרי קבוצות העבודה הפועלות בחסות האיגוד הישראלי להנדסת מערכות Incose.IL.

מערכת קול המערכות שמה לעצמה למטרה להיות קשובה לקולות המובילים בתחומי הנדסת המערכות, ולהביא בפני הקוראים מחשבות על הכיוונים העתידיים של הנדסת המערכות. בגיליון זה אנו מצרפים הצצה לשיח פתוח המתרחש ברשתות בנושא ההבחנה שבין הנדסת מערכות המתבצעת ע"י גורמי ממשל לבין הנדסת מערכות המתבצעת בחברות המפתחות מוצר.

מערכת קול המערכות מאחלת לקהילת מהנדסי המערכות - קריאה מהנה והמשך פיתוח הידע האישי והמערכתי בתחומי הנדסת המערכות. נשמח מאד לשמוע תגובות, התייחסויות, הערות והארות הצעות שלכם הקוראים.



ועדת העורכים של קול המערכות

ועדת העורכים: דר' שרון שושני-תבורי, דר' אביגדור זוננשיין, דר' אלכס בלכמן, סרגיי טוזיק.

ערן ראובני - עורך מגזין קול המערכות  טל. 050-9020377    מייל: eranr@incoseil.org






מה בגיליון ?




כנסים
וסמינרים






מאמרים
מומלצים



1 A ?Best Practices of Basic Principles
שימוש בעקרונות היסוד מתורת המערכת להוראת IVV&T

מאת: סרגיי טוזיק
מועד פרסום: נובמבר 2024

מאמר זה מתאר את האתגרים ואת הפתרונות בפיתוח קורס הנדסת מערכות המתמקד באינטגרציה, אימות, תיקוף ובדיקות (IVV&T).

סרגיי טוזיק, איש הנדסת מערכות בעל ניסיון מעשי עשיר באינטגרציה, אימות, תיקוף ובדיקות, מתאר במאמר זה את האתגר בעיצוב וגיבוש הקורס IVV&T

סרגיי מתאר תהליך מובנה ליצירת אסטרטגיית IVV&T, הכולל גישה של "עיצוב מערכת הפוך" ליישום מעשי.

הקורס מבוסס על ידע תיאורטי המבוסס על עקרונות יסוד של הנדסת המערכות, המשלים ידע מעשי טכניקות מודולריות פורמליות משמשות לאימות ותיקוף.

הקורס נבנה סביב ארבעה תהליכים בסיסיים: מימוש (כולל יישום, שילובים, מעבר), בדיקות, הערכה (אימות ותיקוף) ותיקונים. גישה ייחודית היא שימוש בשחזור תכן (Reverse System Design) כדי להתמודד עם מצבים בהם דרישות ותכן מלאים אינם זמינים.

סרגיי משתף במאמר זה לקחים שנלמדו מהוראת הקורס ומציע שיפורים לאיטרציות עתידיות. הקורס מספק שיטה סדורה ומתודולוגיה לתכנון אסטרטגיית IVV&T, תוך שימוש בעקרונות יסוד של מערכות וייצוג פורמלי

להמשך המאמר
2 A פיתוח והערכה של חשיבה מערכתית ככלי מפתח
להתמודדות עם מורכבות המאה ה-21

מאת ד"ר ענת ניסל מילר, המכללה האקדמית להנדסה בראודה
ד"ר סיגל קורדובה, המחלקה להנדסת תעשייה וניהול, אוניברסיטת אריאל מועד פרסום: נובמבר 2024
רשימת המקורות במאמר זה:

ד"ר ענת ניסל מילר, המכללה האקדמית להנדסה בראודה ד"ר סיגל קורדובה, המחלקה להנדסת תעשייה וניהול, אוניברסיטת אריאל
חשיבה מערכתית הולכת ותופסת מעמד מרכזי בחיים האישיים והעסקיים. בעידן המאה ה-21, מורכבות הבעיות הגוברת מחייבת מהנדסים ומנהלים לפתרונות שמשלבים אינטגרציה של רעיונות מגוונים לטובת התמודדות טובה יותר עם בעיות מורכבות. משבר הקורונה מהווה דוגמה מציינת לאתגר מרובה התחומים, שהתבטא בהשפעה על מגוון רחב של תחומי חיים. התמודדות עם כפל האתגרים דורשת תהליכי עבודה וקבלת החלטות בסביבת אי-וודאות, בהן לעתים תהליכים אינטואיטיביים הם הפתרון היחיד, מאחר ואי-אפשר לחזות במדויק את התוצאות. כלים של חשיבה מערכתית יכולים להוות כלי חשוב בהתמודדות עם בעיות מורכבות ויכולים לסייע למנהיגים ולמנהלים לפתח פתרונות מתקדמים.

ככל שהמערכות הופכות מורכבות יותר, חשיבה מערכתית נחוצה יותר ויותר. לפיכך, יש צורך גובר בזיהוי בעלי חשיבה מערכתית. הערכה חלופית מאפשרת להעריך יכולות בדרכים שונות. מבחנים מבוססי תמונות הם אחד הכלים להערכות פסיכולוגיות ויתכן שיתאימו גם לזיהוי חשיבה מערכתית.

להמשך המאמר
3 Aקורס "יישומי הנדסת אנוש בהנדסת מערכות"
עלה לאוויר הקורס המקוון "יישומי הנדסת אנוש בהנדסת מערכות" / נירית גביש, יקיר יניב ויובל ביתן

מהנדסי מערכות עוסקים בפיתוח של מערכות מורכבות, וצריכים לקחת בחשבון בעת התכנון שיקולים הנדסיים, טכנולוגיים, רגולטוריים, סביבתיים ועוד ועוד. אבל באיזו מידה נלקח בחשבון האדם שמפעיל את המערכת, מתחזק אותה או מרכיב אותה? אם האדם הזה לא יבין כיצד להפעיל את המערכת, לא ייתן בה אמון, או לא יידע להתמקד בפעולות החשובות בעת העבודה עימה, המערכת לא תשיג את התוצאות המצופות ממנה.

יש הסוברים בטעות שלחשוב על המפעיל האנושי בעת פיתוח המערכת זהו דבר שכל מהנדס מערכת בעל תבונה וניסיון יכול לעשות. הרי כולנו בני אדם ומכירים בני אדם, אז אנחנו יכולים לשער מה יחשוב המפעיל כשיצטרך לעבוד עם המערכת, עם אילו קשיים יתמודד ואיך לתכנן אותה שתהיה פשוטה עבורו, הלא כן?

להמשך המאמר
4 ATeaching Systems Thinking Skills
הקניית כישורי חשיבה מערכתית בחינוך הנדסי ומדעי

מאת: אלכס בלכמן, אביגדור זוננשיין, סיגל קורל-קורדובה, ענת ניסל-מילר, יורם רייך
מועד פרסום: אוקטובר 2024

קניית כישורי חשיבה מערכתית בחינוך הנדסי ומדעי
במהלך חודש אוקטובר 2024 הופץ דוח מחקר חדש בנושא הקניית כישורי חשיבה מערכתית בחינוך הנדסי ומדעי. הדוח נכתב במסגרת פעילות קבוצת העבודה לחשיבה מערכתית במסגרת מוסד שמואל נאמן למחקרי מדיניות לאומית, בשיתוף עם מרכז גורדון להנדסת מערכות והאיגוד הישראלי להנדסת מערכות בשנים 2023-2024.

הדוח מציג באופן תמציתי הגדרות, תהליך (מתודולוגיה) וכלים לחשיבה מערכתית ועל בסיסם סוקר מספר גישות, אמצעים ותוכניות הכשרה רלוונטיות להקניית חשיבה מערכתית בעולמות המדעים וההנדסה. הדוח מציע בסיס להקניית כישורי חשיבה מערכתית בחינוך הנדסי ומדעי, ולצורך כך מציג בקצרה ובעברית ממצאים ממספר עבודות שהוצגו לקבוצת העבודה במהלך המפגשים, ולצידן מובאות מעבודות נוספות שנסקרו, בין אם הגדרות של גופים בינלאומיים כגון INCOSE או הפניות לפורומים וחוקרים בארץ ובעולם.

המסמך כולל דוגמאות ליישום תוכניות הכשרה לחשיבה מערכתית. דוגמאות אלו יכולות לשמש כבסיס לעיון ועדכון בהתאם לצרכים ולדגשים של ארגונים שיהיו מעוניינים בפיתוח תוכניות הכשרה וחניכה בתחומים אלו.


קישור למסמך: https://www.neaman.org.il/teaching-systems-thinking-skills-in-engineering-and-scientific-education/
1 BLife Long Learning לבוגרי מקצועות STEM
SCIENCE, TECHNOLOGY, ENGINEERING, MATHEMATICS
למי, איך, מה ולמה?

נעמי בלנק -הזירה ההנדסית הטכנולוגית בישראל (חל"צ)
מועד פרסום: אוקטובר 2024

המושג "למידה" מוביל בד"כ לקו חשיבה מבוסס מסגרות: תואר ראשון, שני, קורס ועוד קורס. עולם הלמידה השתנה ואינו מבוסס עוד על קורסים בצורה אקדמית מסודרת. הידע "מתגלגל" בקצב מהיר ובצורות מגוונות ללא קשר לסילבוס זה או אחר ומשלב בתוכו תחומי ידע רבים ומגוונים במקצועיותם והיקפם.

להמשך המאמר








ספרים
ופרסומים



2 BArchitecting Resilient Systems

מאת: Scott Jackson & A. Harel
מועד פרסום: 2017

הגירסא הראשונה של הספר היא המשך של עבודת הדוקטוראט של ג'קסון, והמוקד שם הוא טכנולוגי, כמקובל בזמנו. נתוודעתי אל הספר במהלך העבודה שלנו בנושא חסינות, ומצאתי לנכון להעיר לו שכדאי להתייחס גם לגורם האנושי, ובמיוחד לנושאים של טעויות אנוש והטיות קוגניטיביות. בעקבות ההערה שלי הוא פנה אלי שנכתוב מאמר ביחד. https://www.academia.edu/38098664/Cognitive_Bias_and_Decision_Making

Jackson, S. and A. Harel. 2017. "Systems Engineering Decision Analysis can benefit from Added Consideration of Cognitive Sciences." Systems Engineering. 55, 19 July. הגירסא השניה של הספר כוללת התייחסות מסויימת לגורמי אנוש, והראיה היא רחבה יותר, כולל התייחסות לקונטקסט.
להלן מספר הערות:

  1. נושא הספר, חסינות מערכות, צריך לעניין אותנו, גם בהיבטים של HSI וגם בהיבטים של אינטגרציה בין מערכות סוציוטכניות
  2. בהמשך לעבודת הדוקטורט של ג'קסון, גם כאן ההתייחסות שלו היא פורמלית, תוך הקפדה על לוגיקה, בניסוחים הלקוחים מתחום המתמטיקה
  3. בהתאם, ג'קסון עוסק בהגדרת תכונות כלליות, בעזרתן ניתן לבחון את חסינות המערכות
  4. ההגדרה שהוא המציא למושג טכניקה אינה כמקובל, והמונח מתייחס לתכונה של המערכת, אליה ראוי לשאוף, במקום לפרקטיקה
  5. למרות שהוא מתייחס אל הטכניקה\תכונה בהקשר של חסינות, ראוי להתייחס לתכונות הללו גם בהקשר של מניעת מקרי כשל
  6. ההתייחסות שלו למניעת טעויות על ידי תכן היא שטחית, והוא אינו מציע פרקטיקות למניעת טעויות.
  לקריאת הספר (PDF)
3 B אומנות ההנדסה
להיות רב אומן בהנדסה ובתכנון אמין - עקרונות, גישות שיטות

מאת: ברוך קרפ
מועד פרסום: 2024

חוקרי התרסקות מטוס אירבוס A330-200 בטיסה 447 בשנת 2009, כתבו, בין יתר מסקנותיהם, שלמעורבים בהחלטות בתֶכֶן לא היה חסר ידע כדי למנוע את התרסקות המטוס, אלא הבנה. מדוע ידע אינו ערובה לאי-כשל? מהו ההבדל בין ידע להבנה? היכן בהכשרת מהנדסים נלמד ידע והיכן מושגת הבנה?

מקובל לחשוב, הן בקרב הציבור הרחב והן בין המהנדסים הצעירים, שהנדסה על ענפיה השונים מבוססת על ידע מדעי ומתמטי – 'ידע טכנולוגי' המגולם במקצועות "ליבה" (STEM). תפיסה זו אכן נכונה אך אינה שלמה. למילוי תפקידם זקוקים המהנדסים לדבר נוסף שידריך אותם כיצד להשתמש נכון בידע זה.

אוּמנות ואוֹמנות
המילים 'אוֹמנות' ו-'אוּמנות' קרובות בהגייתן אך שונות במשמעותן. 'אוֹמנות' מתייחסת ליצירה 'אוֹמנותית' או לתהליך יצירתה. זהו שימוש מודרני בשורש "אומן". בין המומחים לאומנות אין הסכמה מה נכלל בקבוצה זו ומה לא. אומנם המהנדסים הם יוצרים וצריכים להיות יצירתיים, האוּמנות הנדרשת מהם היא מקיפה יותר. 'אוּמנות' הוא מונח עתיק המתייחס למקצוענות בעשיית מלאכה הדורשת מיומנות הנרכשת בניסיון: "רופא אומן שריפא ברשות בית דין והזיק פטור מדיני אדם ודינו מסור לשמים" (תוספתא, בבא קמא ו, ו). "נָתַן לְאֻמָּנִין לְתַקֵּן, וְקִלְקְלוּ, חַיָּבִין לְשַׁלֵּם" (משנה, בבא קמא ט, ג). גם באנגלית המילה art יש משמעות של מקצוענות (בנוסף, ואולי לפני, המשמעות של יצירה אומנותית).

מכלול הידע ההנדסי
בדומה למקצועות רבים, כגון רפואה והוראה, הנדסה היא מקצוע מעשי ואינו מסתמך רק על ידע תאורטי. הצטיינות בלימודים אינה מספיקה להצטיינות ביישום של הנלמד. המרכיבים הנוספים הנדרשים נמצאים באוּמנות ההנדסה. לכן, במבט ממעוף הציפור הנדסה כוללת שני תחומי ידע: מדעי ההנדסה (engineering science) ואוּמנות ההנדסה (engineering art). במדעי ההנדסה כלולים המדע והתאמתו הייחודית לכל תחום הנדסי (specialized engineering). אוּמנות ההנדסה כוללת את הידע המוכלל (generalized) של ההנדסה המשותף לכל תחומי ההנדסה.

להמשך המאמר
4 Bעוצמת השיתופיות מאגו סיסטם לאקוסיסטם - ניהול אפקטיבי של שותפויות, ממשקים ושיתופי פעולה

מאת: עמרי גפן
מועד פרסום: 2021

מילות מפתח: ניהול; יעילות ארגונית; קואופרציה; שינוי ארגוני; מנהל ציבורי; מינהל; יעילות אירגונית; אפקטיביות ארגונית; אפקטיביות אירגונית; שיתוף; התחדשות ארגונית; שנוי ארגוני; מינהל ציבורי; מנהל צבורי

משבר הקורונה שהחל בשנת 2020 ושהשפעותיו ילוו אותנו, כך נראה, שנים רבות, חשף את אחת מחולשותיו המרכזיות של המגזר הציבורי בישראל. לצד מאבקי הכוח והאינטרסים הפוליטיים, היעדר שיתופי הפעולה בקרבו ובינו לבין הזירות האחרות פגעו באמון וביכולת לנהל משבר זה. אבל הסיפור אינו רק של ממשל בעל יכולת שיתופית נמוכה; הסיפור הוא של כולנו. אנחנו מאותגרי שיתופיות בכל היבט אפשרי. אם נהיה כנים עם עצמנו, במרבית המקרים אנחנו לא מצליחים.
עמרי גפן, מומחה בעל 25 שנות ניסיון בתחום השיתופיות, מציג תפיסה ניהולית חדשנית שעשויה לחולל את השינוי. עוצמת השיתופיות מגלה לנו כיצד ניתן להבין, לנתח, ליצור, לשפר ולנהל סוגים שונים של שיתופי פעולה. ספר זה, המלווה בין השאר בדוגמאות מעולמות ההייטק, הקמעונות, מערכת הביטחון והממשלה, מגדיר את הארכיטקטורה השיתופית. זהו ניסיון ליצור שפה משותפת, שיטתיות ומובנוּת בסוגיה מורכבת ומשמעותית לחיינו. גפן מהדהד אזהרה ולצדה חזון – הדרך הטובה ביותר של האנושות להתמודד עם אתגרי העידן החדש היא ביצירה ובהעצמה של שיתופיות אפקטיבית, תוך מעבר מ"אגו־סיסטם" ל"אקו־סיסטם". השינוי תלוי במנהיגים ובמנהלים. באלו השואפים ליצור רלוונטיות וערך גבוה באמצעות ניהול אפקטיבי, מובנה ומיומן של ממשקים, שותפויות ושיתופי פעולה.

להמשך הקריאה



קבוצות
עבודה



קבוצת עבודה חשיבה מערכתית קבוצת העבודה האחודה
ארכיטקטורה ותכן, אימות ותיקוף, ניהול סיכונים והזדמנויות
קבוצת MBSE
הנדסת מערכת מבוססת מודלים
בהובלת דר' אלכס בלכמןבהובלת דר' משה ויילרבהובלת ערן פלג
קבוצת HSI
ממשקי אדם מול מערכת
קבוצת אמינות

קבוצת שיח SE-Talk

בהובלת עמי הראל בהובלת אולגה גלפנשטיין וד"ר טניה שווירץ בהובלת ערן ראובני

הזמנה להגשת מועמדויות לתוכנית להכשרת מנהיגות של מכון TLI – Technical Leadership Institute

https://www.incose.org/learn/tli
המכון למנהיגות טכנית (TLI – Technical Leadership Institute) הוקם בשנת 2015 במסגרת האיגוד העולמי להנדסת מערכות (International Council on Systems Engineering - INCOSE). המכון מפעיל רשת למידה גלובלית של חברי INCOSE המחויבים לשיפור כישורי מנהיגות טכנית כדי לתת מענה טוב יותר למורכבות המוצרים, הארגונים והחברה של היום. המשתתפים מתמנים על פי המלצות של סניפי INCOSE בעולם ועם אישורם בהתאם לניסיון המקצועי והשאיפות האישיות שלהם – יוצאים לתהליך של שנתיים שנועד להגביר את המודעות העצמית שלהם, לשפר את הבנתם את המורכבות הטכנולוגית והאנושית ולהעניק ניסיון בהובלה באמצעות השפעה בתנאי חוסר ודאות.
להרחבה

במסגרת TLI פותח מודל לכישורי מנהיג הנדסי מערכתי הכולל שש התנהגויות מרכזיות:

שש התנהגויות אלו פורטו לתתי-התנהגויות, מאפיינים והגדרות משנה. לדוגמה, תקשורת יעילה קשורה לנושאים כמו: הקשבה פעילה, יחס מכבד, הבעה ברורה, האזנה מכבדת, בהירות התקשורת, אוצר מילים טכני מתאים והבנת אנשים.

לאורך התהליך במסגרת TLI מתבצעים אימון והדרכה על בסיס הכישורים וההתנהגויות שפורטו. אימון והדרכה אלו המסייעים למשתתפים למקסם את התועלת הנגזרת מההתנסויות שלהם. תוכנית TLI היא תהליך של שנתיים שבמסגרתו נערכות מספר סדנאות מרוכזות ומפגשים משלימים בקבוצות ומול מנחים מקצועיים ממחזורים קודמים של התוכנית. עם השלמת התוכנית, המשתתפים מתקבלים כחברים מלאים ב-TLI, ולאחר מכן הם ממשיכים במסע הלמידה שלהם יחד, תוך תרומה משלהם כחברים בקהילה עולמית מקצועית מגוונת וצומחת.

הגשת המועמדויות למחזור הבא של התוכנית (שנת 2025) צפויה להיפתח בחודשים הקרובים. מעבר להזדמנות ללמידה משמעותית של מי ששואף להגיע לעמדות הובלה בתחומי ההנדסה והטכנולוגיה - ההשתתפות בתוכנית מאפשרת להכיר ולייצר חיבור בלתי אמצעי עם קהילה בינלאומית של עשרות מהנדסי מערכות מומחים ומובילים בתחומם מארגונים שונים בעולם ומחזקת את היכולת לשתף ידע, להתייעץ מול אתגרים משותפים ולהיחשף להזדמנויות וכיווני חשיבה חדשים בתחומי הנדסת מערכות.

מניסיון אישי, כמי שהתחיל את תוכנית TLI ביוני השנה – ממליץ בחום על השתתפות בתוכנית, בוודאי כחלק מהרחבת קשרים מקצועיים עם מדינות העולם שחשובה במיוחד בתקופה המאתגרת היום. אשמח לענות על שאלות ולהרחיב את מעגל מועמדים והמשתתפים מישראל במחזור הקרוב (2025) של התוכנית.

לפרטים נוספים ניתן לפנות ל: ד"ר אלכס בלכמן
משתתף בתוכנית INCOSE TLI – Cohort 10 (2024)