ספטמבר2024 10.9.24 סיכום יום עיון הנדסת מערכות במרכז גורדון בטכניון ב סיכם: דר' אביגדור זוננשיין, מרכז גורדון להנדסת מערכות תוכניות ייחודיות לחינוך והכשרות להנדסת מערכות נושא יום העיון: Beyond More of the same Education & Training for Systems Engineering מסורת ימי עיון אלו ע"ש דר' זאב בונן מאורגנת על ידי מרכז גורדון בטכניון כבר מאז פטירתו של זאב בשנת2010 , האיגוד הישראלי להנדסת מערכותINCOSE_IL מסייעים לנו במסורת זו. תודה למשפחת בונן היקרה– שוש והבנים, מאפשרים לנו לכבד את זכרו של זאב ביום עיון זה. גדי בונן, בנו של זאב ישא דברים במושב פתיחה זה. יום עיון זה מתמקד הפעם בתכנון מערכות ויישום תכניות ייחודיות לחינוך והכשרות בהנדסת. Beyond More of the same Education & Training for Systems Engineering פר ופ' פיני גורפיל הממלא את מקום ראש מרכז גורדון בירך את באי יום העיון, וציין את חשיבות הת ו כנית לימודי ומחקרי הנדסת מערכות בטכניון. כאמור, יום העיון נערך בשותפות עם האיגוד הישראלי להנדסת מערכות ונשיא האיגוד גיא בר יוסף בירך את הכינוס. גדי בונן, בנו של זאב אמר דברים מרגשים על החשיבות שראה זאב ב הנדסת מערכות ו ב פעילויות שלו המחקריות והלימודיות בטכניון. יום העיון הבא של מרכז גורדון מתוכנן ל21 ל ינואר5 202 יום עיון זה יתמקד בשילוב מודלים וסימולציות בתכן מערכות מורכבות ת. למי שיש תרומה אפשרית ליום עיון בנושא זה- מוזמן לפנות אלינו. מרכז גורדון מקיים יחד עם האיגוד הישראלי להנדסת מערכות קבוצות עבודה ופעילויות מקצועיות מגוונות, כמו: • קבוצת עבודה לפיתוח השילוב של הנדסת גורמי אנוש והנדסת מערכותHSI בראשות עמי הראל. • צוות חשיבה ועבודה לקידום יישום הנדסת מערכות מבוססת מודלים- MBSE בראשות ערן פלג. • קבוצת עבודה וחשיבה לקידום הנדסת אמינות ובטיחות בשיתוף האיגוד הישראלי לאיכות, בהובלת דר' טניה שוירץ מרפאל ואולגה גלפשטיין ממידבר21 . • קבוצת עבודה לחשיבה מערכתית בהובלת דר' אלכס ב לכמן. • קבוצת עבודה אחודה בראשות דר' משה ויילר. • יישום פרויקטים במסגרת מחקרים ממומנים על ידי מרכז גורדון ואחרים. הנכם מוזמנים להשתתף בפעילויות אלו. ללמוד, לשתף מניסיונכם וללמ ו ד. אנו שמחים לבשר על חידוש הוצאתו של עיתון מהנדסי המערכות בישראל- "קול המערכות" בעריכתו המסורה של ערן ראובני, העורך החדש שלנו. זהו שיתוף פעולה נוסף בין האיגוד למרכז גורדון. ערן גם יוזם מפגשיSE TALK בו מהנדסי מערכות משוחחים על בעיות מערכתיות אקטואליות מעניינות. אנשי קהילת מהנדסי המערכות מוזמנים לכתוב מאמרים לביטאון ולהשתתף במפגשי השיח.

סיכום ההרצאות שניתנו ביום העיון הסיכום כולל את עיקרי המסרים שהוצגו בהרצאות יום העיון. המצגות של ההרצאות מצורפות באתר מרכז גורדון. כאמור יום העיון הזה מתמקד ב- : Beyond More of the same Education & Training for Systems Engineering פרופ' אביב רוזן , מייסד ומקים תכנית הלימודים הראשונה בישראל להנדסת מערכות במסגרת מרכז תיאר בהרצאת הפתיחה בכותרתמצגת מצורפת( ) : The Program for Systems Engineering at the Gordon Center, Technion-Meeting & Responding the Needs of the Industry את ההיסטוריה של הקמת ה ת ו כנית, התפתחותה האקדמית והמקצועית וכן הישיגיה בסביבה התעשייתית והאקדמית, ו במיוחד ציין את למעלה מ1600 בוגריה המובילים הנדסת מערכות ברבות מהחברות והפרויקטים בישראל. בכל השנים התכנית מיועדת לתת מענה לצרכי התעשיה בתחומי חינוך מהנדסי מערכות מובילים, מבחינת תחומי הלימו ד, היקף ועומק הלמידה וההתנסות . התכנית גם נתנה מענה לצרכים שהועלו על ידי גורמים שונים, כמו מערכת הביטחון. הת ו כנית לתואר שני כוללת42 נקודות- 34 נקודות בקורסי ליבה ובחירה, 6 נקודות בפרויקט גמר,2 נקודות אנגלית. קורסי הליבה כוללים: סדנת מבוא,2 קורסים לתכן מערכות, אינטגרציה, פרויקט גמר, קורסי בחירה כמו הנדסת מערכות מבוססת מודלים, תכן עם מערכות מהמדף, ניהול סיכונ ים והזדמנויות. משך הלימודים- שנתיים וחצי. פרויקטי הגמר מבוצעים בצוות של4 - 1 סטודנטים, בהנחיית מנחה. הנושאים לפרויקט נקבעים במשותף ש ל הסטודנטים והמנחה. במצגת נכללות דוגמאות מעניינות לפרויקטי גמ ר. נושא הנדסת המערכות בתכנית זו לתואר שני הוא שונה מתכניות בפקולטות הנדסיות, נושא המחקר אינו עיקרי. חלק קטן מהבוגרים שואפים ללימודי דוקטורט בתח ו מים מתקדמים של הנדסת מערכות. התכנית הצליחהלמעלה מ( הרבה מעל המשוער1600 .) בוגרים הסטודנטים באים מכל הפקולטות ההנדסיות, והפקולטות למדעים מדויקים , וגם מתחומים אחרים כמו- מדעי החיים, כלכלה. לבוגרים יש השפעה חיובית על העש י יה ההנדסית ופרויקטלית בישראל. יש שאיפות וציפיות לה ר חבת שיתוף הפעולה עם הטכניון, הטמעת כלים הנדסיים וכלים מתחום המדעים המדוייקים בהנדסת מערכות, והפעלת הנדסת מערכות לתחומים הרחוקים ממנה כיום. פרופ' ארנון בנטור מהטכניון ,הציג הרצאה בנושא: Engineering Education for the 21 st Century-Paradigms, Challenges and chievements פרופ' ארנון בנטור הציג ממצאי מחקר ופעילות שניזומה וב וצעה במסגרת מוסד שמואל נאמן בטכניון. הפעילות בוצעה עם פורום חינוך מהנדסים למאה ה21 שהוקם לצורך אבחון פרדיגמות,התמודדות עם אתגרים,איתור הזדמנו יות ויצירת הישגים בחינוך מהנדסים בעידן המודרני. או בחנו12 פרדיגמות בחינוך מהנדסים ב4 תחומים: ידע וכישורים שבירת הפרדיגמה של חשיבות הידע כערך מרכזי ובלעדי. שבירת הפרדיגמה שמקצוען הוא בהכרח בעל התמחות והתמקדות בתחום צר, בנוסף לליבת המדע )חיוניים/רכים( וההנדסה גם הקניית כישורי הובלה והשפעה העולם האמ י תי והתעשייה להקנות ארגז כלים לפעול ב"עולם האמ י תי", ותובנה שלא תמיד יש פתרון אחד לאתגר ולבעיה חינוך מהנדסים איננו מתרחש רק בין כתלי האקדמיה– שיתוף התעשייה– מודלים חדשניים פיתו ח כישורים ללימוד עצמי כבסיס ליכולת ללימוד לאורך החיים במנגנונים משותפים עם התעשייה.

סטודנטים יצירת חווית לימודים שמעוררת התלהבות להנדסה כמקצוע מוביל הערכה המושתתת על איכות התוצרים והצגתם בפני פורום מפעילי הקורס והסטודנטים מיון מועמדים מבוסס על אפיון פוטנציאל כישורים ולא רק ידע ומבחן פסיכומטרי סגל תפקיד הסגל האקדמי חייב לעבור שינוי תודעתי מ"מרצה" ל"מנטור/מרכז תוכן של קורס" השקעה בפיתוח ושדרוג של אנשי הסגל לסיוע והטמעה של פדגוגיה עדכנית, כולל גם הערכה של תרומה לחינוך בקידום האישי. שילוב של מינויים מהתעשייה במנגנונים שונים, בהם גםProf of Practice לחלק מהפרדיגמות גובשו ויושמו דרכי פעולה. למשל: בנושא הקניית כישורים ולא רק ידע , נחקרה שרשרת החינוך מבית הספר היסודי, דרך התיכונים, מערכת ההשכלה הגבוהה, הצבא ועולם התעסוקה, במסגרת הלימודים לאורך החייםLLL . בכל אחד מהם גובשה תכנית ליישום לימודי כישורים ובחלקם אף יושמה ביישומי חלוץ ,ואף הורחבה לעשרות בתי ספר . נמצא שהקניית כישורים אינה באה על חשבון רכישת ידע,אלא להיפך , הקניית כישורים מעצימה ומחזקת את רכישת הידע. נראה לנכון ליישם תובנות אלו גם במסגרת חינוך מהנדסי מערכות על ידי: - שילוב חינוך לכישורים בחי נוך מהנדסי מערכות - שילוב חינוך לחשיבה מערכתית - שילוב חינוך למנהיגות הנדסית - ייזום תכנית לימודים לאורך החייםLLL בהנדסת מערכות - שילוב התנסות ב פתרון אתגרים בתחומי חברה ,סביבה וקיימות דר' אירית פלד, מהנדסת מערכות ראשית ברפאל, הציגה: Halamish-Training the Future Generation of Leading Systems Engineers in RAFAEL. אירית הציגה בין השאר, תכנית חדשנית להכשרת מהנדסי מערכות חדשים וצעירים המכונה "חלמיש ". האתגרים בה כשרת מהנדסי מערכות: - סביבה מערכתי ת- עליה מתמדת במורכבות המערכות והאינטראקציה שלהם עם הסביבה. - סביבה טכנולוגית- משתנה במהירות ובצורה משבשת. - ידע- נדרשת הבנה מערכתית במגוון תחומי ידע. - הרגלי למידה- נטייה להתמקצע ולהעמיק בתחום יחסית צר , וחוסר תשומת לב מספקת לאינטראקציה בין תחומי ההנדסה. - הכשרה וזמינות- משך ההכשרה של מהנדסי מערכות מתקצר עקב הזמינות הנמוכה של מהנדסי מערכות. מישורי המענה: - מהנדסי מערכות מכהנים- בית ספר להנדסת מערכות בגישתLLL - עתודת מהנדסי מערכות מובילים - חלמיש הנגשת ידע ארגונית וחניכה בית ספר להנדסת מערכות- LLL - התאמת התכנים לקהלים שונים ומגוונים - חלוקה למקבצי למידה קצרים - פל ט פורמות למידה פנימית מגוונות

תכנית חלמיש מטרה: הכשרת דור העתיד של מהנדסי מערכות. קהל היעד: מהנדסים מנוסים בעלי יכולות ובעלי גישה מערכתית שמוכנים לצאת מתחום הנוחות. שיטה: תכנית הכשרה תלת שנתית משולבת למידה עיוני ת ומעשית, וחניכה. בתכנית חלמיש3 כלים עיקריים: 1 . משבצות למידה- הרחבת הידע המקצועי 2 . השתלבות בקבוצות פיתוח מערכות 3 . תכנית הכשרה אישית בלווי חניכה חזרה לשאלות המפתח בתרשים1 : תרשים1 - חזרה לשאלות המפתח חלמיש- סיכום ותובנות תכנית צעיר ה י חסית,נותנת פירות חיוביים ומוצלחים בדמות בוגרים הנקלטים בתפקידי הנדסת מערכות מרכזיים בפרויקטים מורכבים,עם תרומה משמעותית תוך זמן קצר יחסית. נכון להמשיך להפיק לקחים ותובנות לשיפור. דר' מאיר טחן ממכללה אקדמית להנדסה בראודה בכרמיאל ,מציג בנושא Alone but As Team Member & Functional Mentoring- Creative Approach to Teach Integration and Guiding Capstone Projects in Systems Engineering מאיר מציג חשיבה מערכתית לגיבוש תכנית הנדסת מערכות ובאופן ספציפי תכנית ל קורס אינטגרציה בהנדסת מערכות- ראה שיקולים ב תרשים2 :

תרשים2 - חשיבה מערכתית בבניית הקורס מצייין כמה בע יות בהשגת יעדי הת ו כנית: - משך לימודי מוסמכים לא מספיק להתעמק בקורסי הליבה וללמוד כראוי קורסי רוחב כמוRAMST , ILS - יש לחץ על הסטודנטים מבחינת זמן השקעה בקורסיםרובם עובדים זמן מלא בתעש( י יה, בעלי משפחות) - מצוקה באיתור מומחי תוכן בכ ל הנושאים הכלולים בתכנית מאיר מציג פיתרון שיישם בקורסים בתכנית הנדסת מערכות בבראודה: לבד אבל בצוות- כלומר לכל סטודנט יש משימה אישית , אבל חלק מהמשימות הוא מבצע בצוות סטודנטים. התהליך וחלוקת העבודה לסטודנטים ,לצוותים ולמרצה מתוארת בתרשים3 : תרשים3 - תהליך הלימוד

כלומר מתנסים בלמידה אישית ,אבל גם בלמידה ועבודה בצוות. השגי הגישה הזאת: - כל הסטודנטים מתרגלים את כל החומר. - יש חשיפה למקצועות הרוחב. - מתקיימת למידה הדדית בין הסטודנטים. - מקיימים ומתנסים בעבודת צוות. - למרצה יש הערכה שוטפת את מצב והישגי הסטודנטים והכיתה. העיקרון הנוסף שמציע מאיר הוא הנחייה פונק ציונלית שהיא מופעלת בפרויקט הגמר.- פרויקט הגמר מחולק ל6 מקצים,3 בכל סמסטר. - לכל מק צה מוקצים מנחים מומחים בתחום. - בסיום מקצה הסטודנטי ם מגישים דוח ביניים שנבדק על ידי המנחים שנותנים ההערות ללא ציון. - בסוף הסמסטר הסטודנטים מציגים את עבודתם בפורום רחב,כולל אנשי תעשיה. - בנוסף מגישים דוח לבחינה ומתן ציון. מבנה פרויקט הגמר מודגם בתרשים4 : עמי הראל ודר אלכס בלכמן מציגים את פעילותם בק בוצות העבודה שהם מפעילים כפלטפורמה ללמידה והתנסות בתחומיHSI וחשיבה מערכתית The Working Groups for HSI & Systems Thinking as Platforms for Learning & Practicing HSI & Systems Thinking עמי הראל הציג א ת ההיסטוריה המעניינת של קבוצת העבודה לHSI ב8 שנים הא חרונות, והישגיה העיקריים בלמידה התנסותית ,בפיתוח תפישות מודרניות בHSI ובקידום קשרים מקצועיים בארץ ובעולם בתחום חשוב זה. בהיבטי הפעלת קבוצת העבודה כפלטפורמה ללמידה ,מחקר והתנסות בHSI הוזכרו היוזמות הבאות:

- פיתוח מודל שילוב הנדסת גורמי אנוש לאורך מחזור חיי המערכת. - ייזום וארגון סדנתHSI בינלאומית בהשתתפות מאות אנשיHSI מהארץ ומהעולם. - ארגון הקאתון של יישוםHSI במערכות תחבורה חכ מות. - יישום מודל תיבת נוח לשילוב מה נ דסי מערכות עם מ הנדסי גורמי אנוש לפרויקטים משותפים. - למידה ומחקר של מערכות סוציוטכנולוגיות בהמשך לפרסום המדריך הבינלאומי בנושא, בו יש לנו תרומה מקצועית. - המשך שילוב היבטי בינה מלאכותית,MBSE והנדסה דיגיטלי ת בHSI . - המשך השתתפות בגיבוש ועריכת הPRIMER HSI ולמידה ממנו. - עבודה משותפת עם ארגונים וחברות בעלות עניין בקידוםHSI . - המשך תרומה לארגון כנסים וימי עיון בהיבטיHSI והשתתפות פעילה בהם. - פיתוח השותפות עם האיגוד הישראלי לארגונומיה והנדסת אנוש. דר' אלכס בלכמן תיאר את התפתחות קבוצת העבודה לחשיבה מערכתית ופעילויותיה בשנה שחלפה מאז הקמתה, תוך ציון הישגיה המקצועיים, כמו: כתיבת ועריכת דוח טכני בנושא חשיבה מערכתית, ייזום מספר סילבוסים ללימוד חשיבה מערכתית במסגרות שונות, שילוב היבטי חשיבה מערכתית במחקרים. המשך הפעילות בקבו צ ת העבודה מחייב טיפול בכמה אתגרים המפורטים בתרשים5 : תרשים5 - אתגרים בניהול קבוצת עבודה דר' נירית גביש ראש המחלקה לתעשיה וניהול במכללה האקדמית להנדסה בראודה ה ציגה משימה ייחודית שלקחו על עצמם ,נירית יחד עם פרופ יובל ביתן מאוניברסיטת בן גוריון ,ויקיר יניב נשיא האיגוד הישראלי לארגונומיה, לפיתוח והפקת קורס מקוון בנושא אינטגרציית אנשים ומערכותHSI , נושא הרצאתם: The Development of Human-Systems Integration Massive Open On-Line Course ( MOOC) דר' נירית גביש ה ציגה מהי תכולתHSI לפי התפישה שפותח ה בקבוצת העבודהHSI ,כמוצג בתרשים6 :

תרשים6 - תפישתHSI ומה נכלל בה התכנים שנכללים בקורס: - היבטים מגוונים בשילוב בני אדם במערכות - היבטים קגניטיביים וארגוניים בהנדסת גורמי אנוש - ניתוח תפקיד - תהליכי שילוב אדם- מערכת - פעילויות שילוב אדם- מערכת בפיתוח מערכות מורכבות - מקרי בוחן אפשרויות השימוש בקורס: - כחלק מקורס אקדמי לHSI ) למהנדסים, ולמהנדסי מערכות( - כחלק מקורס אקדמי להנדסת גורמי אנוש - כחלק מהכשרת מהנדסים בתעשייה - למידה עצמית של מהנדסים ואחרים - במסגרת תכניות לימודים לאורך החייםLLL של מהנדסים ואחרים - השימוש בקורס הוא בחינם באתרCAMPUSIL - https://campus.gov.il/course/brd-acd-hsi-he/ סרגי טוזיק מאוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת בן גוריון מעלה את הדילמה האם בלימודי הנדסת מערכות נכון ללמד עקרונות בסיסיים או את הפרקטיקות הטובות ביותר? כותרת הרצאתו: Teaching SE: Basic Principles or Best Practices? Lessons of veloping Integration Engineering Courses for Systems Engineering Programs סרגי טוזיק מתאר את הקורסים שהעביר בח יל האוויר,באוניברסיטת בן גוריון ,ובאוניברסיטת ת"א בנושאי אינטגרצי ית מערכות,בדיקות ותיקוף מערכותIVV&T . מוצג ניתוח של החלופות מה נכון ללמד בנושא: - פרקטיקות הטובות ביותר מובילות למתודולוגיה - ניסיון אישי ורפלקציה מובילות למתודולוגיה - עקרונות בסיסיים ותיאוריה מובילות למתודולוגיה

- תרשים7 - חלופות ללימודי הנדסת מערכות- עקרונות בסיס או פרקטיקות הטובות ביות מציע תהליכים לגיבוש מתודולוגיה ותכנו ן לIVV&T ע"י תכן מערכות לאחורREVERSE SYSTEM DESIGN - ת רשים8 . תרשים8 - תיאור תכן מערכות לאחור העקרונות לתכן מערכתי לאחור מפורטים בתרשים9 , וגם מצויין בו איך מאתרים טעויות תכן:         9            

תרשים9 – העקרונות לתכן לאחור בהמשך, הוצגו משובים מהסטודנטים על הקורס מבחינת תכנים ומתודולוגיה. ההרצאה הבאה היא של גב' נעמי בלנק . נעמי היא המייסדת והמנכ"לית של הזירה הטכנולוגית– חברה לתועלת הציבור העוסקת בתחומי הכשרה לאורך החיים,UPSKILLING ו- RESKILLING בתחומי ההנדסה והטכנולוגיה. נעמי מציגה נושא חשוב מאד למהנדסי מערכות- לימודים לאורך החיים. כותרת הרצאתה: Life - Long Learning & Practicing of Emerging Technologies for Systems Engineers נושא לימודים לאורך החיים למהנדסי מערכות במגוון תחומים ט כנולוגיים מתקדמים הוא קריטי למקצוענות והצלחה של מהנדסי מערכות . מוצג מודל ליישום לימודים לאורך הח יים המותאם לקהילת מהנדסים בכלל, ול מהנדסי מערכו בפרט. ת ביישום למידה לאורך החיים יש לא מעט אתגרים ארגוניים, תהליכיים, תקציביים, מתודיים המתוארים בתרשים10 : תרשים10 - אתגרי למידה לאורך החיים 22

ישנם אתגרים בדרך.... יצירת תהליך של עדכון מתמיד במציאות של פיתוח מתמיד וצרכים משתנים. יש לרתום את ההנהלה לתהליכי למידה החסר הוא בידע מעשי ולא בהכרח תיאורטי קורסים גנריים אינם נותנים מענה לבעיות בזמן אמת החוסר בידע, לעיתים, הוא נקודתי אין זמן ללמידה מעמיקה קשיים תקציביים איתור צרכים ספציפי לצוותים עם מומחי תוכן יכול לתת מענה מדויק

כדי לענות על צרכי קהל הלומדים נדרש לאבחן ולאתר במדוייק ובצורה הוליסטית את מטרות הארגון והלומ דים, לאתר ולדייק את הצרכים שלהם ,זיקוק קהל היעד , וגיבוש דרי למידה מתאימות- לא קורסי מדף, ולאו דווקא רק קורסים, אלא סדנאות עם חוויות, ופרויקטים עם אתגרים. חשוב לכלול בלמידה גם הקניית כישורים, כמו: חשיבה מערכתית ,חשיבה ביקורתית, מנהיגות ומובילות מקצועית,למידה עצמית ופת רון בעיות. הוצגו מספר פרויקט י למידה מולטי דיסיפלינריים, כמו אלו המוצגים ב תרשים11 הבא: תרשים11 - פרויקטי למידה לאורך החיים חלק מפרויקטי ם למידה כבר יושמו בהצלחה בפועל עם משוב טוב מהמשתתפים, וחלקם בשלבי תכנון ויישום מתקדם . הכוונה להציע לקהילת מהדסי המערכות פרויקטי למידה מתקדמים בתחומים כמו : בינה מלאכותית, הנדסה דיגיטאלית ועוד. המרצה הבאה היא ע ירית פרנט, מנהלת קבוצת מתודולוגיות מתקדמות של אלביט מערכות. עירית שמציגה יישום של משחוק בהכשרת מהנדסי מערכות והעלאת המודעות לתהליכי יצירת מוצר חדשNPI . כותרת הרצאתה: Raising Awareness in an Organization Through Gamification עירית מציגה ומדגימה בהרצאתה את השימוש במשחוק, ללמידה, העלאת המודעות ושינוי ד פוסי התנהגות. תהליך בניית מישחוק בארגון כולל3 שלבים עיקריים: - הגדרת המטרה וקהל היעד - בחירת מתודת המשחק - בחירת המסרים עירית השתמשה במתודולוגיית המשחוק באלביט מערכות להעלאת מודעות לחשיבות שילוב מוקדם של תהליכיNPI בקרב מהנדסי מערכות ומנהלים טכניים. עירית הדגימה את תהליך הכנת המשחק,יישומו בפועל , והערכת תרומתו ליצירת ושינוי מודעות בקרב מהנדסים ומנהלים טכניים. הוצגו ממצאי הפקת לקחים מהתנסות זו באלביט: - המשחוק מעלה מוטיבציה, גורם לשיפור בשביעות רצון העובדים, משפיע לאורך זמן, ומשנה התנהגות - כולם נוטים להשתתף לעומת זאת מתברר שלא במשחקים, זו נראית לעובדים השקעה של זמן ומאמץ , נתגלה קושי להגיע רק למי שרלוונטי פרויקטי למידה מולטידיסיפלינריים 

ההמלצות ש הופקו: - חשוב לדייק את המטרות ואת אוכלוסיית היעד כדי לקבל השתתפות מירבית וחשיפ ה רבה יותר - לוודא שאוכלוסיה מממוקדת משתתפת - בניית ארכיטקטורת משחק נכונה - שימוש במנגנוני תגמול נכונים ואפקטיביים ההרצאה המסיימת ביום עיון זה היא של דר ניקול הטציסון חוקרת בכירה מ אוניברסיטת סטיבנס בארה"ב שמובילה את המרכז למחקרי הנדסת מערכותSERC , שניזומה וממומנת על ידי משרד ההגנה האמריקאי. מרכזזה כולל קונסורציום של למעלה מ20 אוניברסיטאות בארה"ב שעוסקות במחקרים בתחומי הנדסת מערכות. נושא הרצאתה: Beyond More of the Same – Education for Systems Engineers – The SERC Model תכניות המחקר של הSERC מתמקדות לפי הנחית משרד ההגנה ב4 תחומים ראשיים: - ( מערכות שניתן לבטוח בהןTRUSTED SYSTEMS ) - ( מערכות ארגוניות גדולות ומערכות של מערכותSoS ) - הנדסת מערכות וטרנספורמציה ניהולית - פיתוח הון אנושי בסקירה זו של חינוך מהנדסים מתמקד ת ב5 כוונים: - שרשרת החינוך שלSTEM - הכללת לימודי חשיבה מערכתית - ככר השוק של פרויקטי גמר - כישורי תעסוקתיות - מנהיגות הנדסית שרשרת החינוך של לימודי מדעים,טכנולוגיה,הנדסה ומתמטיקהSTEM SERC חברה בצוותים לאומיים ובינלאומיים לקידום לימודיSTEM כבסיס להון אנושי הנדסי, מדעי וטכנולוגי. שרשרת החינוך כוללת את גני הילדים,בתי ספר, אקדמיה, מקומות תעסוקה ולימודים לאורך החיים ,כמתואר בתרשים12 . משרד ההגנה וגופים נוספים במסגרתו מעורבים ומשתפים פעולה בקידום לימוד יSTEM

תרשים12 - שרשרת לימודיSTEM לימודי חשיבה מערכתית מקדמים הכללה של לימודי חשיבה מערכתית בחינוך מהנדסי מערכות ואחרים בלימודי הסמכה ולימודי מוסמכים בצורה מדורגת תוך הכללה בלימודים מבוססי פרויקטים וגם במחקרים יישומיים. ככר השוק של פרויקטי גמרCAPSTONE PROJECT ניתנת תשומת לב מיוחדת לפרויקטי הגמר המאופיינים על ידי: - צוותי סטודנטים רב תחומיים. - פתרון אתגרים אמיתיים כפי שמוצגים על ידי ה חברות המממנות ו שותפות. - משתפים גם חברות בינוניות וקטנות. - מקדמים חדשנות ויצירתיות. - הסטודנטים יוצרים אבי טיפוס ותכן. - הסטודנטים לומדים גם ליישם היבטים פרויקטאליים- לוחות זמנים, עלויות, ביצועים. - הסטודנטים מ סיימים עם ידע מעמיק והתנסות רב דיסיפלינרית רלוונטית. כישורי תעסוקתיות בSERC פיתחו מודל להענקת כישורי תעסוקתיות למהנדסי מערכות כדי לקבל מהנדסי מערכות אפקטיביים. המודל מתואר בתרשים13 הבא:

תרשים13 - תהליכי הענקת כישורי תעסוקתיות למהנדסי מערכות במודל זה נכללו כישורי תעסוקתיות כמו: מנהיגות טכנית, כישורים בין אישיים, תפישת מערכות ,פתרון בעיות מערכתיות מורכבות ועוד. מנהיגות הנדסית ניתן דגש על הענקת כישורי מנהיגות למהנדסי מערכות באמצעות סמינרים פעילים, התנסויות בפרויקטים ועוד. יש לציין שבמצגת ניתנוQR קוד למסמכים חשובים ש נכתבו ברובם על ידי חוקרי הSERC . מומלץ לעיין בהם.                     