מאמר:

Systems Science

Avner Angle (WILEY, 2024)

  מדע המערכות הוא שדה בין-תחומי המתמחה בתכונות היסוד של כל המערכות בטבע ובחברה. על פי מדע המערכות היקום מורכב ממערכות ומערכות של מערכות ולכל המערכות יש תכונות מהותיות משותפות. מדע המערכות הוא שדה בין-תחומי העוסק במשמעות המערכות בטבע, בחברה, בטכנולוגיה ובמדע. מדע המערכות מנסה לבנות יסודות שהם רלוונטיים לכל תחומי המדע והחיים. שדה זה מניח שלכל המערכות באשר הם, יש תכונות, מבנה, והתנהגות אשר משותפות לכולן. לפיכך, הבנת ההיבטים האוניברסליים האלה יכולה להוביל לתפישה יותר מעמיקה של היקום שבו אנו חיים. בחטיבה הראשונה של הספר מתוארים עשרה עקרונות בסיסיים של מדע המערכות: ההקשר האוניברסלי, גבולות, היררכה , אינטראקציות, שינויים, קלט/פלט, סיבוכיות, בקרה, התפתחות, הגחה.

מצורף תקציר שלושת הפרקים הראשונים (מתוך 20 פרקי הספר), הכולל מבוא לתורת המערכות, תקציר עשרת העקרונות הבסיסים של תורת המערכות, תיאור קצר של הספר בכללותו וכן של המחבר.
קישור לתקציר הספר: Systems Science

מאמר:

Systems integration in infrastructure projects: seven lessons from Crossrail, J. Whyte, A. Davies, C. Sexton

אינטגרציה מערכתית בפרויקטים של תשתיות – שבעה לקחים מפרויקט Crossrail. מאת: ג'ניפר ווייט, אנדרו דייביס, כריס סקסטון

  בשנה שעברה, לאחר דחיות חוזרות ונשנות, הופעל הקו האדום – קו הרכבת הקלה הראשון ברשת הרכבות הקלות המתוכננות להקמה בגוש דן. מסתבר שבעיות האינטגרציה בפרויקטי הקו האדום הם אינן בעיות ייחודיות לסביבה המזרח תיכונית שלנו, אלא הם ביטוי למורכבות המיוחדת של פרוייקטי תשתית גדולים. המאמר אינטגרציה מערכתית בפרויקטים של תשתיות – שבעה לקחים מפרויקט Crossrail מנתח את לקחי פרויקט הקמת קו הרכבת The Elizabeth Line החוצה את לונדון ממזרח למערב ומשלב רכבת תחתית עם רכבת עילית. התובנה המרכזית העולה מתהליך ניתוח והפקת הלקחים מפרויקט זה, קובעת כי לא נכון לנהל אינטגרציה ומבצוע של פרויקטים מסוג זה בשיטות המסורתיות, ותחת זאת מומלץ לנהל את פעילויות האינטגרציה והמבצוע באופן מרוכז, באחריות הלקוח הסופי.
קרא עוד >
המאמר אינטגרציה מערכתית בפרויקטים של תשתיות – שבעה לקחים מפרויקט Crossrail מנתח את לקחי פרויקט הקמת קו הרכבת על שם המלכה אליזבת השנייה (Line Elizabeth The )החוצה את לונדון ממזרח למערב ומשלב רכבת תחתית עם רכבת עילית. התובנה המרכזית העולה מתהליך ניתוח והפקת הלקחים מפרויקט זה, קובעת כי לא נכון לנהל אינטגרציה ומבצוע של פרויקטים מסוג זה בשיטות המסורתיות, ותחת זאת מומלץ לנהל את פעילויות האינטגרציה והמבצוע באופן מרוכז, באחריות הלקוח הסופי.

מאפייני הפרויקט:
פרויקט הקמת קו הרכבת על שם המלכה אליזבת השנייה (Line Elizabeth The )החוצה את לונדון ממזרח למערב ומשלב רכבת תחתית עם רכבת עילית. הקו נחנך בחלקים בין השנים ,2020-2023 בסיום פרויקט התשתית הגדול ביותר באירופה, אחרי עיכובים בלו"ז וחריגות משמעויות בתקציב. החברה המובילה (LTD Crossrail)הייתה אחראית על הקמת התשתיות ותפקדה כלקוח ביותר מ - 25 חוזים מול קבלני תכנון ו73- חוזים מול קבלני ביצוע, בזמן שחברת התחבורה של לונדון (TfL) הייתה אחראית על מערך הרכבות.

תפישת האינטגרציה של הפרויקט התבססה על המחויבויות החוזיות של הספקים, כאשר האינטגרציה הטכנית הובלה על ידי הספקים בעוד החברה המובילה התמקדה באינטגרציה ניהולית באמצעות סקרים.

משימת האינטגרציה הייתה מורכבת עוד יותר מפני שחלק מהספקים עבדו בחוזים נפרדים מול Crossrail ומול TfL בחלקים ושלבים השונים של הפרויקט, וגם עבדו מול הצוותים הנדסיים של בעלי הקו – London Underground ו-London for Rail. הבעיות והדחיות במסירת גרמו לשינוי המדיניות. שלב המבצוע התחיל להיות מנוהל כפרויקט אינטגרציה ומבצוע ייעודי החל משנת .

פירוט הלקחים:

הלקוח חייב לנהל את תהליך מסירת הפרויקט לתפעול (המבצוע) כפרויקט אינטגרציה של מערך (System-of-System) ולא כתהליך של בניה ובדיקה (Testing & Construction) בשלבים עוקבים כפי שזה נהוג בפרויקט תשתיות. אינטגרציה דרך מחויבויות החוזיות עם ספקים נפרדים לא עובדת טוב בפרויקטים גדולים.
2. הלקוח חייב לנהל את האינטגרציה באופן פעיל, ישיר וטכני. ב,2018- החברה המובילה (Crossrail) הקימה צוות אינטגרציה ייעודי שעבד עם כל הספקים וגיבש את כולם לצוות ההנדסי שהשאיר את השיקולים המסחריים "מחוץ לדלת".
3. הלקוח חייב לתכנן תהליך מבצוע ובדיקות ארוך ולא לצמצם אותם עקב העיכובים בבניה. בפרויקט הוקם "מרכז שליטה" שתיאם את הפעילויות של צוותי בדיקה של הספקים השונים.
4. הלקוח חייב לקבל סמכות מלאה על קבלת ההחלטות בתחום האינטגרציה. החברה המובילה הקימה את רשות האינטגרציה (Authority Integration Railway) ברשות מנהל התוכנית.
5. הלקוח חייב לקיים ניהול תצורה קפדני, ברצף מתחילת התוכנית ועד סופה. ניהול התצורה הוא זה שמספק מידע אמין למקבלי ההחלטות.
6. הלקוח חייב להבין שחלק מהמוצרים של הספקים דורשים פיתוח ולא יהיה ניתן לספק אותם "מעכשיו ועכשיו" כמו שחשבו בתחילת התוכנית.
7. הלקוח חייב להבין שאינטגרציה יכולה להתחיל רק שתת-מערכות כבר קיימות, מותקנות ונבדקו בנפרד. הרבה מהאינטגרציות הפרויקט תוכננו ללא התחשבות למוכנות של תת-מערכות.

מאמר:

שילוב הנדסת אמינות ובטיחות בהנדסת מערכות
דווח על ממצאי מחקר במרכז גורדון, 2023

  בעבודת מחקר זו גיבשנו לא רק את מתודולוגיית השילוב בהנדסת מערכות מבוססת מודלים, אלא גם זיהינו פערים נוספים ביישום הנדסת אמינות ובטיחות ונתנו לרובם פתרונות מתאימים.
דר' שרון שושני תבורי, טכניון, ערן פלג, מטאפור, דר' אביגדור זוננשיין, מרכז גורדון להנדסת מערכות ומוסד שמואל נאמן, בשיתוף: אולגה גלפשטיין, מידבאר 21, דר' טניה שוירץ, רפאל, אור נדלר, רפאל
קישור לדווח על ממצאי המחקר

מאמר:

Robustness and resilience in the design of emergency management systems

מחברים: Julie Dugdale, Bernard Pavard
סיכום ע"י ד"ר שרון שושני תבורי

  המאמר המצורף בקישור מציע מסגרת מושגית קונספטואלית לתכנון מערכות מידע עבור ניהול מצבי חירום. הרעיון המסדר בבסיס חשיבה זו הוא כי ככל שהארגון פחות מובנה אזי מערכת המידע התומכת בפעילות זו נדרשת לסייע בהתארגנות עצמית. במטרה לתמוך ביכולת זו, מערכת המידע צריכה לאפשר ולשפר את שיתוף הידע בין בעלי העניין השונים. בנוסף, המערכת צריכה לספק את תכונת העמידות והחסינות התכנונית הנדרשת בעת חירום.

סיכום המאמר