תקציר
חשיבה מערכתית הולכת ותופסת מעמד מרכזי בחיים האישיים והעסקיים. בעידן המאה ה-21, מורכבות הבעיות הגוברת מחייבת מהנדסים ומנהלים לפתרונות שמשלבים אינטגרציה של רעיונות מגוונים לטובת התמודדות טובה יותר עם בעיות מורכבות. משבר הקורונה מהווה דוגמה מציינת לאתגר מרובה התחומים, שהתבטא בהשפעה על מגוון רחב של תחומי חיים. התמודדות עם כפל האתגרים דורשת תהליכי עבודה וקבלת החלטות בסביבת אי-וודאות, בהן לעתים תהליכים אינטואיטיביים הם הפתרון היחיד, מאחר ואי-אפשר לחזות במדויק את התוצאות. כלים של חשיבה מערכתית יכולים להוות כלי חשוב בהתמודדות עם בעיות מורכבות ויכולים לסייע למנהיגים ולמנהלים לפתח פתרונות מתקדמים.
ככל שהמערכות הופכות מורכבות יותר, חשיבה מערכתית נחוצה יותר ויותר. לפיכך, יש צורך גובר בזיהוי בעלי חשיבה מערכתית. הערכה חלופית מאפשרת להעריך יכולות בדרכים שונות. מבחנים מבוססי תמונות הם אחד הכלים להערכות פסיכולוגיות ויתכן שיתאימו גם לזיהוי חשיבה מערכתית.  

סקירת ספרות
מהי חשיבה מערכתית?
חוקרים רבים ניסו להגדיר מהי חשיבה המערכתית. Rhodes  & Lamb (2007) הגדירו חשיבה מערכתית כך: "ניתוח, זיווג והבנה של יחסים פנימיים, אינטראקציות שהן טכניות, חברתיות, זמניות ורבות-רמות. (Frank (2002)  דיבר על הצורך להבין את המערכת כולה ואיך כל רכיב משתלב בה וקיים כחלק ממנה. כיצד כל רכיב מתפקד כחלק ממנה ומה האחריות שלו על בעיותיה . פתרון בעיות המערכת תלוי בראייתה כמערכה כוללת ולא כרכיבים נפרדים, וחשוב להבין את הקשרים הפנימיים בין הרכיבים של המערכת. יש לזהות את הקשרים הפנימיים וההשפעות בין מרכיבים שונים של המערכת . יכולת זו מאפשרת לראות את המערכת כישות אחת ולהבין מה משפיע על התנהגותה (Lamb & Rhodes, 2007) . Kasser & Hitchins (2009)   פיצחו מודל הנדסת מערכות המבוסס על חמש רמות היררכיות בארגון, כאשר האילוצים בכל רמה משפיעים על הרמה הבאה בהיררכיה ועל הרמות התחתונות.

בהתבסס על von Bertalanffy (1973), במערכות שונות יכולים להתקיים חוקים דומים. לכן, חיוני לאחד תחומים מדעיים שונים ולמצוא עקרונות ספציפיים המתאימים למגוון רחב של נושאים. הידע בתחום פיתוח החשיבה המערכתית התרחב והכלל תחומים נוספים, כמו הצורך להתמודד עם בעיות חברתיות שאינן מדעיות במקורן.  Zulauf (2007)  (2007) פירט מספר נושאים שהתפתחותם מקלה על לימוד חשיבה מערכתית, בין היתר סוציולוגיה, פיזיקה וכימיהPuig&Uskola  (2023) בחנו את יכולות המורים בבתי ספר יסודיים ויכולתם בחשיבה מערכתית כדי להציע פעולות למניעת מגיפות עתידיות המבוססות על גישת "One Health" . Checkland (1999) (1999) הציע לנקוט בחשיבה מערכתית במקרים של התנגשות בין שיטות קלאסיות של "מדעי הטבע" ותופעות בעלות מורכבות רבה, והגיע למסקנה כי חקירת מערכות חייבת להיות משולבת עם בעיות אמיתיות הדורשות התמודדות עם סוגיות חברתיות שאינן מדעיות גרידא.
  Senge (1991) תיאר חמישה תחומים שיש לפתח בארגון כדי להפוך אותו לארגון לומד. התחום החמישי הוא חשיבה מערכתית, המייצגת תפיסה כללית מבלי להתמקד בפרטים. חשיבה מערכתית מבוססת על ראייה מעגלית שבוחנת את היחסים בין אירועים בניגוד לראייה קווית המתמקדת באירועים בודדים.
ארבעה תחומים משפיעים על יכולת החשיבה המערכתית: כישורים אישיים וחזון המגדירים את המבט העתידי של האדם על הארגון ואת האמצעים להגעה אליו; מודלים מנטליים הכוללים הנחות, הכללות ודימויים המשפיעים על הבנתו של האדם את העולם ואת אופן פעולתם של אנשים; חזון, מטרות וערכים משותפים שהארגון מעוניין להנחיל; ולמידה קבוצתית היוצרת דיאלוג בתוך הארגון המקל על השגת מטרותיו. כל אחד מארבעת התחומים משפיע על יכולת החשיבה המערכתית.
מאפיין מרכזי הוא. עוד מרכיב מרכזי נוסף של חשיבה מערכתית הוא היכולת לפתור בעיות מורכבות של המערכת באופן מקיף, מבלי להתעמק בפרטים, על ידי זיהוי דפוסים ויחסי גומלין. זו יכולת "לראות את היער ולא את העצים".  Richmond (1994), טוען כי חשיבה מערכתית דורשת שתי מיומנויות: נקודת תצפית של עליונות, המגדירה את מקום הצופה ביחס למערכת, וכישורי חשיבה, המגדירים אילו אספקטים יש לקחת בחשבון ומאילו יש להתעלם. בעלי חשיבה מערכתית יכולים לראות את היער ואת העצים.

הקניית כישורי חשיבה מערכתית
הקניית כישורי חשיבה מערכתית יכולה להיעשות על ידי קורס ייעודי שמטרתו לפתח חשיבה מערכתית בקרב משתתפיו ולהעניק להם כלים מעשיים שיסייעו בידם ליישם יכולת זו הלכה למעשה.
דרך נוספת להקנות חשיבה מערכתית היא באמצעות השתתפות בפרויקט מערכתי במסגרת מקצועית או אקדמית. אחת הדוגמאות לכך היא התנסות בפרויקט גמר בקרב תלמידים וסטודנטים להנדסת תעשייה וניהול. פרויקטים אלה דורשים הסתכלות מערכתית והכרת הקשרים ההדדיים בין מרכיבי המערכת הנחקרת יותר מאשר צילום מצב סטטי –נקודתי.
התנסות בפרויקטים אלה הביאה לשיפור בכישורי חשיבה מערכתית בקרב התלמידים והסטודנטים להנדסת תעשייה וניהול (Koral-Kordova & Frank, 2016). הקניית כישורי חשיבה מערכתית באה לידי ביטוי בהתנסות מעשית בפרויקטי הגמר בהיבטים שונים כגון: תפיסת והבנת המערכת כולה מבלי להבין את פרטיה, חשיפה להיבטים כלכליים, ניהוליים, משפטיים, שיווקיים, תפעוליים וכו', התמודדות עם בעיה אמיתית והסתכלות עליה בראיה גלובלית- רוחבית, ביצוע אינטגרציה במספר תחומים כגון הערכה כמותית של עלות מול תועלת, ניתוח פונקציונלי, חקר תהליכים ארגוניים ועוד.
הדגש המרכזי בהתנסות בפרויקט מערכתי אינו בשינון חומר הלימוד אלא בחקירה ובשימוש משמעותי בידע, בלימוד עצמאי, שימוש נכון במידע והפיכתו לידע.
עיגון פעילויות הלמידה על ערכים קונסטרוקטיביסטיים של שיתופיות, למידה פעילה, אחריות אישית, הבניית הידע ונקיטת עמדה תוך התייחסות למספר היבטים ולהשלכותיהם יסיעו להקנות כישורי חשיבה מערכתית בקרב הלומדים. יתרה מכך, הרחבת סביבת למידה מבוססת פרויקטים ובניית קבוצות למידה פרויקטליות שבהן יעסקו בפתרון בעיות אינטרדיסציפלינריות, מולטי דיסציפלינריות וטרנס דיסציפלינריות, עשויות לשפר את הנטייה לחשיבה מערכתית של המשתתפים. 
המעבר מייצוג ידע במודל לינארי- היררכי, לייצוג ידע דינמי, מקנים ללומד עקרונות של חשיבה מערכתית ומאפשרים לו ליישם דפוסי חשיבה חדשים, החושפים בפניו תהליכים מורכבים, קשרים בין פעולות ובין מערכות.
למידה מערכתית לפי סנג'י (2004) מתמקדת בעיצוב מחדש ומתמיד של הארגון באמצעות פיתוח מיומנויות הלמידה של הפרט והצוות. הלמידה מתרחשת דרך פיתוח מיומנויות ספציפיות לצורך גילוי והבנה של יחסי הגומלין בין מרכיבים ארגוניים ותהליכים ארגוניים שונים המשפיעים על הלמידה והשימוש בהם. באופן דומה, גם תוכנית הלימודים בהנדסה צריכה לכלול בתוכה למידה מערכתית המאפשרת לסטודנט לראות תמונה רחבה וכוללת (Koral-Kordova & Frank, 2016).

כלי הערכה
כלי הערכה חשובים להערכת היכולות והכישורים של אנשים., Burke and Williams (2012) הציגו את   Individual Thinking Skills Assessments (ITSA)  עבור ניטור שינוי במיומנויות החשיבה לאורך זמן. כדי להגיע לתוצאות טובות, צורת ההערכה צריכה להתאים לאנשים בעלי מאפיינים מגוונים ולהתאים למטרה שלשמה ההערכה מתבצעת. מכאן שייתכן שכלי הערכה יחיד לא יספיק לטחתור כל המקרים והפרטים ולעיתים נדרשת הערכה חלופית. למשל, הערכות חלופיות בחינוך בודקות את יכולת התלמידים ליישם את הידע שרכשו לא רק בבחינות, אלא גם בתרחישים של "החיים האמיתיים" מחוץ לבית הספר.
מטרה נוספת של הערכה חלופית היא הערכת יכולתם של אנשים להתמודד עם משימות מורכבות בהתאם למטרות הלמידה (Dilmaç & Dilmaç, 2020) . השיטות המסורתיות להערכת התקדמות תלמידים מבוססות על מבחנים, אך כיום ידוע שדרישות כגון למידת השפה הן רחבות יותר ודורשות מגוון גדול יותר של מיומנויות שלא ניתן למדוד בכלים מסורתיים (Rojas, 2017) . הערכה חלופית יכולה לספק בסיס לביצועים הוליסטיים מבלי לוותר על דרישות מקצועיות  (Williams, 2014). Close, Amrein-Beardsley and Collins  (2020) מצאו שמדינות רבות מאפשרות למחוזות בתי הספר להתאים אישית את מערכות הערכת המורים, צרכיהם ודרכי החשיבה המקומיים.
מבחנים מבוססי תמונות ככלי להערכת צורות חשיבה קיימים בעיקר בתחום הפסיכולוגיה. מבחנים אלה מאפשרים להעריך את הדרכים שבהן אנשים חושבים, ולאפיין את המשיבים על סמך תגובותיהם לתמונות. מבחן ה-TAT Thematic Apperception Test)) – מבחן התפסת נושא, משמש כבר שנים רבות להערכת ילדים בגיל בית ספר, מתבגרים, מבוגרים ואפילו מבוגרים גריאטריים. המשיבים מתארים את הנראה בתמונה מבחינה רגשית והקלינאים יכולים לקבל תובנה לגבי הקונפליקטים והצרכים הבסיסיים של המשיבים  (Lilienfeld, Wood and Garb, 2000). מבחן כתמי הדיו של רורשאך (Rorschach Inkblot-RIM  ) כולל  10 כרטיסים, הכוללים כתם דיו מעורפלים. הנבדק מתאר את התמונה וכל תוצאה מקבלת ציון המספק תובנה לגבי היבטים של תפקוד קוגניטיבי, רגשי וחברתי של אדם (Alexy, 2018; Hughes, Gacono and Owen, 2007). מבחן " The Picture Frustration Test " הוא מכיל 24 ציורים המייצגים מצבים יומיומיים מתסכלים שבהם שני אנשים מעורבים אך תווי הפנים שלהם מעורפלים. המשיב כותב מה אומרות הדמויות בבועות דיבור ריקות. התשובות מדורגות לאחר מכן כדי לציין עד כמה התגובות דומות לתגובות הנפוצות ביותר או לנורמות האוכלוסייה (Rosenzweig, 1976). Sang, Zhang and Xu (2016) חקרו את השימוש בתמונות במקום שאלות מבוססות טקסט להערכת אישיות. המחברים הציגו מסגרת לעיצוב מבחני אישיות מבוססי תמונה. המסגרת כוללת בחירת סט של תמונות המייצגות תכונות אישיות שונות. הם גילו שהבדיקות מבוססות התמונות שלהם היו דומות בדייקנות למבחנים מבוססי טקסט מסורתיים
ניתוח כתב יד משמש לעיתים כאמצעי זיהוי ליקויים והערכת תכונת אישיות (Likforman-Sulem et al., 2017). ניתן לנתח את המידע הרגשי הכלול בתמונות מחשב ולהשתמש בו עבור ייעוץ פסיכולוגי וניתוח אישיות (Cao & Wan, 2020). Poirier, Newman and Ronald (2020) דנו בשימוש באסטרטגיות חשיבה חזותית (VTS) לשיפור כישורי התצפית של סטודנטים לתואר ראשון בחינוך למקצועות הבריאות. גישת VTS כוללת שימוש באמנות כדי לעורר דיון והרהורים בנושאים הקשורים לבריאות. המחקר מצא שסטודנטים שהשתתפו בקורס הראו שיפור משמעותי במיומנויות התצפית שלהם.

שימוש בשאלון חזותי לאיתור חשיבה מערכתית
במחקרה של Miller-Nissel (2023) נעשה שימוש בשני שאלונים: שאלון מילולי ושאלון חזותי. השאלון המילולי להערכת חשיבה מערכתית מבוסס על שאלון להערכת יכולת לחשיבה מערכות הנדסית (CEST) שפיתח  Frank (2010). מטרת השאלון המקורי היתה לבחון את יכולותיו של מהנדס לתפקידים הדורשים חשיבה מערכתית הנדסית, ככלי להצבה וקידום מהנדסים וכן להערכת תכניות לימודים למהנדסי מערכות. במחקר הותאם השאלון לקבוצות מחקר נוספות בעלות מאפיינים שונים. שאלות השאלון חולקו על ידי ניתוח גורמים ל-5 קבוצות Miller-Nissel  (2022). כל קבוצת שאלות מצביעה על מאפיין של חשיבה מערכתית:
גורם1: כל רכיב במערכת הוא חלק מהמערכת ויש לו אחריות על תפקודה (Frank, 2002).
גורם 2: חשיבה מערכתית כרוכה בהבנת יחסי הגומלין בין מרכיבי המערכת. (Lamb & Rhodes, 2007)
גורם 3: למערכות שונות יש מאפייני מערכות דומים. (1973 , Von Bertalanffy)
גורם 4: חשיבה מערכתית כרוכה בשינוי המודלים המנטליים הקשורים למערכת ולשותפיה (Senge, 1991)
גורם 5: כדי לפתור בעיות באמצעות חשיבה מערכתית, יש לראות את המערכת כמכלול ולדעת לבחון את השיקולים השונים השולטים בה. (Frank, 2002)
השאלון החזותי כלל 41 תמונות המייצגות מיומנויות שונות של חשיבה מערכתית כאשר כל אחת פתוחה לפרשנויות מגוונות של משתתפים מגוונים. אוכלוסיית המחקר מנתה 40 סטודנטים לתואר ראשון בהנדסת תעשייה וניהול.
המשתתפים ענו על השאלון המילולי להערכת חשיבה מערכתית. התשובות לשאלון המילולי נותחו לפי חמשת הגורמים המאפיינים חשיבה מערכתית. לאחר מכן מילאו המשתתפים את השאלון החזותי. לאחר שראו כל תמונה, הם התבקשו לתאר במשפט אחד את מה שראו בכל תמונה. החוקרים דירגו כל תשובה בסולם של 1 (יכולת חשיבה מערכתית ירודה) עד 3 (יכולת חשיבה מערכתית גבוהה). הדירוג היה סובייקטיבי. לתשובות שאלון התמונות נעשה ניתוח סטטיסטי המכונה Categorical Principal Components Analysis CATPCA)) באמצעותו חולקו התמונות ל-5 קבוצות. לאחר מילוי השאלונים המילולי והחזותי וניתוח התשובות לשני השאלונים, נבדקה ההתאמה בין התשובות לשני השאלונים.

במחקר נמצא מתאם חיובי חזק בין הציונים הממוצעים של השאלון החזותי לבין הציונים הממוצעים של שני גורמים בשאלון המילולי: גורם 1 המתייחס ליכולת ההבנה שכל רכיב במערכת חשוב למערכת, ולכן כל חלק במערכת אחראי לתפקודה התקין וגורם 3 מתייחס לרעיון שלמערכות שונות יש מאפיינים מערכתיים דומים, ומערכות שונות מתנהלות עם אותם חוקים.

בבדיקה המשווה בין הקבוצות השונות של השאלון החזותי כפי שחולקו בניתוח CATPCA וממוצע התשובות בשאלון המילולי נמצא מתאם חיובי גבוה בין הציונים הממוצעים בשאלונים המילוליים והקבוצות בשאלונים החזותיים עבור התמונות שבקבוצה 1.
משני הניתוחים ניתן להסיק שהתמונות שנמצאו בקבוצה 1 של השאלון החזותי (איור 1) משקפות שתי יכולות של חשיבה מערכתית: אחריות חלקי המערכת לתפקוד המערכת וההבנה שלמערכות שונות יש מאפיינים דומים.


איור 1: קבוצת התמונות מקבוצה 1 בשאלון החזותי

מן התוצאות ניתן להסיק כי תמונות שנמצאו בקבוצה 1 של השאלון החזותי משקפות שתי יכולות של חשיבה מערכתית: אחריות חלקי המערכת לתפקוד המערכת כולה, וההבנה שלמערכות שונות יש מאפיינים דומים. ניתן להשתמש בתמונות אלו על מנת לזהות אדם בעל יכולת של חשיבה מערכתית הבאה לידי ביטוי בתכונה של הבנת אחריות הגורמים במערכת על תפקודה וביכולת לזהות מערכות בצרותיהן השונות. 

סיכום
מאמר זה מתמקד בחשיבותה של חשיבה מערכתית ככלי חיוני לפתרון בעיות בעולם המורכב של המאה ה-21. לימוד והכשרה של חשיבה מערכתית יאפשרו להכין את הדור הבא להתמודדות עם אתגרי העתיד. באופן דומה, אימוץ חשיבה מערכתית כחלק מהתרבות הארגונית, עשוי לשפר את יכולתו של הארגון להתמודד עם משימות מורכבות ולקדם חדשנות. כל אלה מדגישים את חשיבותן של השיטות להערכה ופיתוח כישורי חשיבה מערכתית בהתאמה לצרכים הייחודיים של כל אדם ו/או בהקשרים ארגוניים.
 
רשימת מקורות
סנג'י, פ. (2004). הארגון הלומד. הוצאת מטר.
Alexy, W. (2018). The analyst's Rorschach: gateway to opening the dialectical field. Journal of Analytical Psychology, 63(1), 26-46.
Burke, L. A., & Williams, J. M. (2012). Two thinking skills assessment approaches:“ Assessment of Pupils’ Thinking Skills” and “Individual Thinking Skills Assessments”. Thinking skills and creativity, 7(1), 62-68.‏
Cao, M., & Wan, Z. (2020). Psychological counseling and character analysis algorithm based on image emotion. IEEE Access.‏
Checkland, P. (1999). Systems Thinking, Systems Practice: Includes a 30-year retrospective.‏ Wiley.
Close, K., Amrein-Beardsley, A., & Collins, C. (2020). Putting Teacher Evaluation Systems on the Map: An Overview of State's Teacher Evaluation Systems Post-Every Student Succeeds Act. education policy analysis archives, 28(58).
Dilmaç, S., & Dilmaç, O. (2020). Visual Art Teachers' Determination of the Self-Sufficiency to Use Alternative Assessment Tools. International Journal of Evaluation and Research in Education, 9(2), 292-302.
Frank, M. (2002). What is “engineering systems thinking”? Kybernetes, 31(9/10), 1350-1360.‏
Frank, M. (2010). Assessing the interest for systems engineering positions and other engineering positions’ required capacity for engineering systems thinking (CEST). Systems Engineering, 13(2), 161-174.‏
Hughes, T. L., Gacono, C. B., & Owen, P. F. (2007). Current status of Rorschach assessment: Implications for the school psychologist. Psychology in the Schools, 44(3), 281-291.
Kasser, J. E., & Hitchins, D. K. (2009). A framework for a systems engineering body of knowledge, 0.6, Report to the Fellows Committee. International Symposium of the International Council on Systems Engineering.
Koral-Kordova, S. & Frank, M. (2016). Model for describing the systems thinking factors. In: Systems Thinking: Foundation, Uses, and Challenges. Series: Management Science – Theory and Applications. Nova Science Publishers, Ch.3, 2016 [ISBN: 978-1-63485-223-4].
Koral Kordova, S., Frank, M. & Nissel, A. (2018). Systems thinking education - Seeing the forest through the trees, Systems, 6(3), (1-14).
Lamb, C. T., & Rhodes, D. H. (2007), Standardized Process as a Tool for Higher Level Systems Thinking. In INCOSE International Symposium, 17(1), 1492-1502.‏
Likforman-Sulem, L., Esposito, A., Faundez-Zanuy, M., Clémençon, S., & Cordasco, G. (2017). EMOTHAW: A novel database for emotional state recognition from handwriting and drawing. IEEE Transactions on Human-Machine Systems, 47(2), 273-284.‏
Lilienfeld, S. O., Wood, J. M., & Garb, H. N. (2000). The scientific status of projective techniques. Psychological science in the public interest, 1(2), 27-66.
Miller, A. N., Kordova, S., Grinshpoun, T., & Shoval, S. (2023). Worth 1000 words: Using pictures to identify systems thinkers. Thinking Skills and Creativity, 50, 101401.‏
Miller, A. N., Kordova, S., Grinshpoun, T., & Shoval, S. (2022). Identifying a Systems Thinker: Matching a Candidate’s Systems Thinking Abilities with the Job. Applied System Innovation, 5(2), 38
Poirier, T. I., Newman, K., & Ronald, K. (2020). An exploratory study using visual thinking strategies to improve undergraduate students’ observational skills. American journal of pharmaceutical education, 84(4), 7600.‏
Richmond, B. (1994). System Dynamics/Systems Thinking: Let's just get on with it. International Systems Dynamics Conference, Sterling, Scotland, 10(2-3), 135-157.
Rojas Serrano, J. (2017). Making Sense of Alternative Assessment in a Qualitative Evaluation System. Profile Issues in Teachers Professional Development, 19(2), 73-85.
Rosenzweig, S. (1976). Aggressive behaviour and the Rosenzweig Picture‐Frustration (P‐F) study. Journal of Clinical psychology, 32(4), 885-891Senge, P. M. (1991). The Fifth Discipline, The Art and Practice of The Learning Organization. Doubleday.
Sang, J., Zhang, H., & Xu, C. (2016). Visual BFI: An exploratory study for image-based personality test. In Advances in Multimedia Information Processing-PCM 2016: 17th Pacific-Rim Conference on Multimedia, Xi´ an, China, September 15-16, 2016, Proceedings, Part I (pp. 95-106). Springer International Publishing.‏
Senge, P. M. (1991). The Fifth Discipline, The Art and Practice Of The Learning Organization. Doubleday
Uskola, A., & Puig, B. (2023). Development of Systems and Futures Thinking Skills by Primary Pre-service Teachers for Addressing Epidemics. Research in Science Education, 1-17.‏
Von Bertalanffy, L. (1973), The meaning of general system theory. General system theory: Foundations, development, applications, 30-53.
Williams, P. (2014). Squaring the circle: a new alternative to alternative-assessment. Teaching in Higher Education, 19(5), 565-577.