דר' אביגדור זוננשיין
טרנספורמציה דיגיטלית והבטחת איכות: אתגרים מערכתיים ביישומים בארגוניםסיכום מושב בכנס השנתי ה 39 של האיגוד הישראלי לאיכותהנחה וערך: דר' אביגדור זוננשיין-עמית מחקר בכיר במרכז גורדון להנדסת מערכות וחבר נשיאות האיגוד הישראלי להנדסת מערכות
הקדמהמושב זה נערך בשיתוף מסורתי האיגוד הישראלי להנדסת מערכות והאיגוד הישראלי לאיכות. המושב כולל שלוש הרצאות ופנל דיון מסכם על תובנות מהמושב, שתקציריהם מוצגים בהמשך.
תקציר מס. 1:
עד כמה הארגון שלכם טוב בשינויים?
ירדן מיכאילוביץ'- כהן- מנכ"לית תדביק טכנולוגיות
כלליאיננו יכולים לדעת מה צופן לנו העתיד אך ברור כי שינוי הינו חלק בלתי נפרד ממנו
על כן שינוי אינו יכול להיות מהלך שעושים אחת לתקופה אלא דרך החיים של הארגון,
כל ארגון, מוצר וגם אנשים חייבים להיות בשינוי מתמיד, אחרת נישאר במקום ועם הזמן פשוט לא נהיה רלוונטיים.
לשם כך עלינו להכיר בכושר השינוי של ארגונים כיסוד העומד בפני עצמו, כשם שאימצנו בעשור האחרון את הקיימות והחדשנות
הביטויים השגורים כיום בפינו בהקשר של שינוי הינם גמישות וניהול השינוי, למעשה המושג כושר שינוי אינו קיים בהקשר שינוי של ארגונים. מה ההבדל בין גמישות, ניהול השינוי וכושר שינוי ?
גמישות מתארת תנועה רחבה, בגוף היא מאפשרת לשרירים לנוע בצורה חופשית ובלי מגבלה. יש אנשים שהשרירים שלהם נוקשים יותר ויש כאלו שפחות אבל המשותף לכולם, שכולם יצטרכו להתאמן כדי להיות גמישים.
גמישות הנה תוצאה .
ניהול השינוי הווה אומר השינוי כבר כאן או ממש בפתח, עכשיו צריך לנהל אותו ולהתנהל בו, לפעמים נגיב בהצלחה ולפעמים נכשל. כולנו מכירים את הסטטיסטיקות של הצלחות בהטמעת שינויים, במרבית המקרים כנראה שנכשל.
ניהול השינוי הינו תגובה.כושר השינוי לעומת זאת מצריך מאיתנו להיות בשינוי מתמיד, להתאמן בלהיות גמישים ולא להמתין לשינוי אלא להוביל את המציאות, הוא מצריך מאיתנו כל הזמן להוביל עדכון גרסאות יזום של הארגון/ עצמינו ולחולל את הדחף לשינוי שבמרבית המקרים אם הוא לא קיים, השינוי לא קורה. אנחנו פחות אוהבי שינוי ב DNA שלנו.
כושר השינוי , אנחנו לא ממתנים לשינוי אנחנו מובילים אותו.מודל imotus ) motus -בלטינית תנועה i – מסמל את האדם בתוך הארגון) מציע 3 יכולות מרכזיות שהארגון צריך לחזק ולנטר בכדי לסגל כושר שינוי ולהיות בתנועה מתמדת:
1.
לייצר ערך ללקוח - ארגונים קיימים כדי לייצר ערך ללקוחות, ברגע שנפסיק לתת להם ערך : מענה פיתוחי, רמת איכות ,אספקה בזמן, עלות אנחנו נהיה בבעיה. לשם כך אנחנו צריכים להוביל את הדרך לשם – לבנות את החזון ולתרגמו לתוכנית פעולה
2.
היכולת לייצר דפוסי חשיבה של צמיחה – בנינו חזון וציירנו את הדרך, כיצד דואגים שהארגון יהיה עימנו? כולנו יודעים כמה קשה להניע שינוי, בסופו של דבר מדובר בבני אדם שצריכים להשתנות והארגון מורכב מאוסף של אנשים שונים, לכל אחד יש את החששות שלו ומוטיבציות שונות
3.
היכולת לנהל את השוטף- אחד הדברים שקשים לנו כישראליים היא לנהל את השוטף, אמנון שעשוע מייסד מובילאיי אמר " אנחנו מצוינים בפרויקטים, אנחנו פחות טובים בניהול רציף" , הניהול הרציף חשוב בעיקר בגלל כשאנחנו מבצעים פעולות לאורך זמן אנחנו לומדים, מבינים פערים והוא זה שמביא אותנו לשלב הבא והחשוב ביותר של חברה – לניהול הרעיונות שלה, לייצר מנגנונים פנימיים לניהול רעיונות חדשים, שלב זה מאפשר לנו להיות בתנועה מתמדת
התהליך הינו תהליך מתמשך והתובנות שאנחנו אוספים מכל היכולות, מייצרים תהליך עדכון מתמיד של הדרך, כך אנחנו מייצרים כושר שינוי המאפשר לנו גמישות וניהול שינויים בצורה מיטבית.
בכדי שנוכל להתייחס
לכושר השינוי כיסוד, עלינו להגדיר את האלמנטים מהם הוא מורכב באופן הניתן למדידה. ניהול האלמנטים יאפשר לארגון לפתח את כושר השינוי ולהבין היכן להתמקד והאם אכן הוא מצליח להתקדם קדימה
לכל יכולת יש סט אלמנטים המרכיבים אותה הניתנים לדירוג על ידי שאלון הערכה ואינדקס לדירוג בין 0 ל- 4
מד כושר השינוי – צריך לעמוד בתנאי סף של שלושת היכולות כדי להיות ירוקים
תהליך ההערכה עוזר לנו להבין היכן אנחנו נמצאים בכל אחת מהיכולות ואיפה עלינו לשפר ולשים את הדגש. כמו כל דבר אחר צריך שיהיה פוקוס שהדברים יקרו , ביצוע חד פעמי לא יביא אותנו לכושר שינוי ולכן אני ממליצה למנות CCO – Chief Change Officer שיסתכל באופן הוליסטי על כל הארגון ומדיי חצי שנה יישאל את השאלה הפשוטה – עד כמה טוב הארגון שלנו בשינויים? בעזרת האינדקס יוכל גם למדוד ולענות על השאלה באופן כמותי וכן ימפה את הכוחות המניעים של הארגון אשר עוזרים לו להיות בשינוי מתמיד כדוגמת :חדשנות, יכולות עובדים לפתור בעיות ואת הכוחות המפריעים כדוגמת : עבודה בסילואים, דפוסי חשיבה מקובעים וביחד עם ההנהלה יכינו חדר כושר לארגון, לחיזוק כושר השינוי שלו.
תקציר מס. 2
המתודולוגיה והתשתית של תעשייה 4.0 (industry 4.0 ) – המנוע המרכזי להגדלת האיכות הכוללת בשרשרת הערך
אלי שראל smart sense
רקעב 2011 - הצהרת האנובר (Hannover declaration) החלה כיוזמה של ממשלת גרמניה (- industrie 4.0 המהפיכה התעשייתית הרביעית), על מנת לקדם את התעשייה המקומית בגרמניה. מאז הצטרפו ליוזמה זו ושותפות לה כל המדינות המפותחות כמו: אנגליה צרפת, איטליה, ארה"ב, יפן וסין וישראל.
ניתן לראות שתפיסת האיכות ובעקבותיה מערכות האיכות שהחלו להתפתח משנות ה 20 של המאה הקודמת עוברות שינויים, התאמות ועוקבות אחר המהפכות התעשייתיות.
מערכות המידע בארגוניםרוב מערכות המידע הקיימות כיום בארגונים, גם מערכת זו פותחה כמענה לצורך מיידי וכמערכת מידע בדידה (silos) , אשר מתקשרת עם מערכות מידע אחרות (ERP,CRM , PLM ועוד) בארגון בצורה חלקית ולא יעילה.
מערכת איכות מודרנית QMS Quality Management Systemמערכת ה QMS שהינה מערכת חיונית בארגון, מהווה חלק מהאסטרטגיה הארגונית העיסקית תוך ניהול המטלות והמשאבים כדי ליישם את תפיסת האיכות הכוללת בארגון: לספק עמידה ביעדים ובסיפוק דרישות הלקוח, תוך לימוד, בחינה ושיפור מתמידים של כל המערכות בארגון.
מערכת QMS – מאפיינים מרכזייםמערכת QMS מודרנית מטפלת במגוון רחב של נושאי איכות: החל מבקרת איכות קלאסית, סיקורים, מדידות, דגימות וכ"ו. המשותף לכל הפעילויות הרבות והמגוונות : מידע רב שנצבר (דוחות אקסל?), שימוש רב בניירת, קושי בהפקת דוחות (בעיקר המיוחדים), מידע שחלקו אינו זמין לכל המשתתפים בזמן אמת.
המהפיכה התעשייתית הרביעית industry 4.0המהפיכה הוכרזה כפתרון לבעיה כלכלית כלל עולמית (דעיכת ה GDP במדינות המפותחות ובראשן: גרמניה, ארה"ב, יפן) הינה אסטרטגיה עסקית אשר מגובה בטכנולוגיות עדכניות, אשר יוצרת אתגרים והזדמנויות חדשות. דגל המהפיכה Cyber Physical Systems (CPS
) הכוונה לכל הנכסים הפיסיים שבארגון assets (כמו: מכונות, קווי ייצור, סנסורים, אקטואטורים, בקרים, SCADA... ) המקושרים לענן, או בינם לבין עצמם, בעלי יכולות: חיבור לענן (כתובת IP) , העברה וקבלת מידע (OPC-UA, MQTT) בתווך מאובטח סייבר ויצירה (באמצעות האנליטיקה) של מידע מעובד ותובנות בזמן אמת. התובנות הן לכל הצרכים הארגוניים: עיסקיים/כלכליים, תפעוליים, ייצוריים ותחזוקתיים.
קיימות מספר טכנולוגיות, הנחשבות לטכנולוגיות העיקריות המניעות את המהפיכה (3D printing, Cobots, IOT …) . הגורם המקשר בין כולן – אינטגרציה מלאה (אנכית ואופקית) של ארכיטקטורת המידע בארגון וקבלת מידע רב שכבתי: אנכי ואופקי. האנכי (מרמת הסנסור עד רמת ההנהלה from the shopfloor to the top floor) והאופקי לכל אורך שרשרת הערך value chain (מחומר הגלם עד הלקוח הסופי). כל זאת לאורך כל חיי המוצר משלב הרעיון עד לסוף חיי הפריט, כדי ליצור תובנות זמן אמת באמצעות האנליטיקה (Ai) Artificial Intelligence .
קיימת קישוריות של כל שרשרת הערך: מערכות הניהול ושרשרת האספקה בתוך הארגון ועם הספקים והלקוחות, המאפשרת יכולת תחרות, חיזוי ועיתוד מלאים, אחזקה חזויה (לעיתים ממרכז בקרה ושירות מרכזי), יצירת תמיכה (מלאה) בין שותפים אסטרטגיים ופעילויות אחרות מסונכרנות.
תעשייה 4.0 אינה רק טכנולוגיה, זו מהפיכה פורצת דרך הבנוייה על תשתית המאופיינת בשילוב שבין: מתודולגיית יישום ותפיסת הפעלה, טכנולוגיות עדכניות מובילות ושינוי תרבותי.
מערכת איכות מבוססת טכנולוגיות 4.0 ע"י שימוש בטכנולוגיות המניעות כמו: Augmented Realty (AR) לבדיקות איכות, סנסורים לקבלת מידע מהרצפה בזמן אמת, מערכת חיזוי תקלות (PdM) Predictive Maintenance , שימוש במיקום המרכזי של המידע(SSOT) ‘ Single Source Of Truth מגובה במערכת Ai - תייעל ותיזרז תהליכים במערכת האיכות.
לדוגמא פיתחנו מדגים יכולות Cti4.0 להפיכת כל מכונה/קו/מפעל מתעשייה 3.0 לתעשייה 4.0 הכוללת שכבת סייבר, אנליטיקה , דשבורד וקישור עם הספקים והלקוחות ומערכות המידע הארגוניות כמו: ERP, CRM, MES, PLM, CMS , על ידי OPCUA לרצפת הייצור.
תועלות מיידיות – הורדת העלויות של נושאי האיכות תוך אספקת מידע מעובד יקר ערך ותובנות בזמן אמת (REAL TIME) בכל השרשרת הערך, תוך צמצום ניכר בניירת ושימוש במקורות מידע מהימנים ועדכניים.
סיכום (מבט לעתיד)המערכות מקושרות מספק חומרי הגלם, עוברות דרך ארגון ועל הלקוח הסופי ומרמת הסנסור עד המנכ"ל במפעל כאשר האיכות מוטמעת ( Inside 4.0 Quality ).
המידע המתאים נמצא במקום ובזמן שהוא צריך להיות בו.
מערכות האנליטיקה מספקות תובנות וחוכמה ונקבל מערכת איכות טובה יותר, שיש באפשרותה להגיב בזמן יותר קצר לדרישות הלקוח המשתנות, לעקוב אחר הפעילות בארגון ובאופן גורף לשפר את היעילות הכוללת והרווחיות כחלק מהאסטרטגיה הארגונית כללית.
המהפיכה התעשייתית הרביעית – אינה רק טכנולוגיה, זוהי תפיסה אסטרטגית – עיסקית כלל עולמית המייצרת שינוי טכנולוגי – תרבותי עמוק המשנה את העולם.
לעבור למערכת איכות 4.0 מבוססת אנליטיקה מוגנת סייבר– זו אינה בחירה זהו צורך עיסקי הכרחי – אתמול! תקציר מס. 3
תפקידה של מזמינות ( AFFORDANCE ) נתפסת בביצוע התנהגות חדשנית בעבודה ובביצועים:
יסמין בדר-וינגרטן-טכניון
רקעהמחקר מציע כי מזמינות נתפסת בשימוש במערכות מידע תורמת להתנהגות חדשנית בעבודה בעת שימוש במערכות מידע.
מזמינות נתפסת היא טווח הפעולות האפשריות שמשתמשים ומשתמשות תופסים ותופסות כי ניתן לבצע באמצעות טכנולוגיה.
הממצאים הקיימים בספרות אודות הקשר בין שימוש במערכות מידע והתנהגות חדשנית בעבודה אינם חד משמעיים.
השימוש במערכות מידע נמצא כמעכב ייצור רעיונות חדשים וכמעכב פיתוח כישורים מחד, ומאידך הוא נמצא כמשחרר עומס קוגניטיבי וכן כמאפשר לפתח כישורים חדשים ומורכבים.
תרומת המחקר הזה הינה משולשת: ראשית, מצאנו כי מזמינות נתפסת תורמת לביצוע התנהגויות חדשניות
בעבודה. כמו כן, גילינו כי לשמישות ומזמינות נתפסת השפעות שונות על התנהגויות חדשניות וביצוע.
בעוד שמזמינות נתפסת תורמת להתנהגויות חדשניות בעבודה ולא לביצוע, שמישות תורמת לביצוע ולא להתנהגויות
חדשניות בעבודה. הממצאים הללו תומכים בטיעון כי על מנת להשיג מטרות שונות בשימוש במערכות מידע, יש
להתייחס למימדים שונים של השימוש. לבסוף, פיתחנו כלי מחקר חדש למדידת מזמינות נתפסת, בו ניתן להשתמש
בחקר מספר מערכות מידע. הכלי מודד יכולות כלליות של ממשקים עם מערכות מידע וכך מאפשר שחזור של
התוצאות שקיבלנו על פני מערכות מידע שונות וארגונים שונים, יכולת שלא ניתנה לאפקטים של מזמינות נתפסת עד
כה במחקר.
ניתן להשתמש בממצאי המחקר באקדמיה וגם בתעשייה. הממצאים לגבי הקשרים בין מזמינות נתפסת
ושמישות להתנהגות חדשנית יכולים לשמש לקביעת שלל הגורמים המשפיעים על ביצוע של עובדים ועובדות ועל
ההתנהגות החדשנית שלהם ושלהן. בתעשייה, ניתן להשתמש בממצאים הללו בעיצוב מערכות מידע על פי מדדי הביצוע העיקריים (KPIs)
של עובדים ועובדות ואת תהליכי העבודה שנדרשים על מנת להשיג אותם. במידה וחדשנות היא מדד הביצוע העיקרי, יש להתמקד בעיצוב המערכת בבניית המזמינות הנתפסת. במידה ומדד הביצוע העיקרי הוא הביצוע עצמו, יש להתמקד יותר בשמישות מאשר בפיתוח המזמינות הנתפסת
פנל סיכום ותובנותמה משותף לשלושת ההרצאות במושב זה? -
כושר שינוי, כתכונה חשובה וחיונית בארגונים מצליחים ומשגשגים, כמרכיב ביכולות להטמיע טכנולוגיות מתקדמות במפעלים וארגונים, כמניע להבנת תהליכים אנושיים כמו מזמינות של טכנולוגיות מתקדמות.
כיצד שלושת ההרצאות במושב זה תורמות לדיסיפלינת האיכות ותהליכי איכות מודרניים?-
שלושת הפרדיגמות שתוארו הן בעלות חשיבות גדולה לדיסיפלינת האיכות-הצורך בשינוי ובשיפור מתמיד של איכות,הצורך ביישום טכנולוגיות מתקדמות ממשפחת תעשייה 4.0 לשיפור ושדרוג איכות,ויישום הנדסת אנוש מתקדמת כחלק ממאמצי האיכות.
מה נכון ללמוד כדי ליישם פרדיגמות אלו במפעלים ותהליכים?-
פיתוח כושר שינוי ומדידתו, טכנולוגיות תעשייה 4.0 בשלות, הנדסת אנוש מתקדמת ושילוב ביניהם.בהצלחה!
