נעמי בלנק
SCIENCE, TECHNOLOGY, ENGINEERING, MATHEMATICSלמי, איך, מה ולמה?נעמי בלנק -הזירה ההנדסית ,הטכנולוגית בישראל (חל"צ)המושג "למידה" מוביל בד"כ לקו חשיבה מבוסס מסגרות: תואר ראשון, שני, קורס ועוד קורס.
עולם הלמידה השתנה ואינו מבוסס עוד על קורסים בצורה אקדמית מסודרת. הידע "מתגלגל" בקצב מהיר ובצורות מגוונות ללא קשר לסילבוס זה או אחר ומשלב בתוכו תחומי ידע רבים ומגוונים במקצועיותם והיקפם.
הידע מצוי בכל מקום וזמין בכל זמן. האתרים החינמיים ברשתות ואלה שגובים תשלום עבור למידה מציעים מגוון עצום של מוצרי למידה ברמות ושיטות שונות ללא כל הגבלה ללומד. המהפך שחל בתהליכי הלמידה מאפשר לכל אחד מאיתנו ללמוד באופן עצמאי, להיחשף לכל "כוכב" בתחומי עניין שונים - אם רק נרצה בכך - במרבית תחומי הלימוד.
תהליכי הלמידה הפכו להיות ספוראדיים ואף ספונטניים. הלמידה הפכה לכלי עבודה לכל דבר ועניין ואכן בארגונים שונים ניתנת לעובדים הזקוקים לכך הרשאה לחיבור למערכות דיגיטליות שונות ככלי עבודה. בנוסף, המרחב הדיגיטלי מציע בתוך הארגון ומחוצה לו קהילות ידע, שיתוף ידע, סיעור מוחות, כנסים דיגיטליים ואחרים, רשתות חברתיות ועוד
כל הידע הקיים מונח על כף היד! צא ולמד!!!!
ניכר כי הצורך בלמידה כתהליך מובנה אינו נחוץ יותר ואיש הישר בעיניו יעשה בעיקר אם הלומד הוא בוגר אקדמי וכבר למד איך ללמוד!
התעשייה קולטת עובדים שסיימו תארים אקדמיים והוכיחו התמדה במהלך התואר אך מוסיפה לתנאי הסף גם התנסות מעשית כחלק אינטגראלי מתהליך למידה הנחוץ לכל עובד. ההתנסות המעשית הפכה לאבן בוחן משמעותית בקבלת עובד למקום עבודה.
כאן חשוב לסייג ולדייק. הכוונה היא בעיקר לבוגרי מקצועות ה STEM המשולבים בעולם העבודה ובפרויקטים הנמצאים בתהליכי בניה, פיתוח ו/או התקדמות שגרתית.
במציאות כזו יש לבחון ולתכנן מסלול מחדש וליצור הלימה בין הקיים לרצוי ארגונית ואישית. מי קהל היעד? למי הלמידה חשובה? למה נדרש לימוד מתמיד לאורך החיים? תכנון המה – מה לומדים ? תכנון האיך – איך לומדים? וכמובן, למה??? חשוב להדגיש את נקודת המוצא: אין תשובה אחת לכל אחת מן השאלות. כל אחת מהן מורכבת מהתאמה למציאות שונה , סביבה שונה, משתתפים משתנים, טכנולוגיות למידה שונות ובעיקר, ידע המשתנה לעיתים דחופות .
מתוך היכרות עמוקה עם עולם הלמידה לבוגרי מקצועות ה STEM אנסה לפרט.
למי מיועדת הלמידה לאורך החיים?
בוגרי הנדסה, טכנולוגיה ומדעים ואף בעלי תארים גבוהים, ברובם משולבים בעולם העבודה חלקם מנהלים/ מנהלי פרויקטים/מהנדסי מערכות/מנהלי פרוייקטי מו"פ ותיקים וחדשים/ חלקם בעלי ניסיון בייזום, תכנון, הובלה, ביצוע, יכולת למידה עצמית גבוהה ומוטיבציה. רבים חיים ברשת ולומדים דרכה בקורסים מרחוק בחינם ו/או בתשלום יחסית סימלי. חשוב לציין גם ותיקים במקום העבודה שעולם הפיתוח ההנדסי העכשווי רחוק מהם.
למה? הטיעונים הנשמעים: סיימתי תואר אקדמי ? אני יודע ללמוד לבד ? הכל נמצא ביו טיוב, חברי לצוות ימצאו את הדרך, זה לא התפקיד שלי, בזבוז זמן מיותר ועוד...
ניכר כי לכל ברור כי למידה היא תהליך מורכב מתיאוריה , פרקטיקה יישומית , למידה בצוות, שאלת שאלות, עידוד חשיבה מערכתית וביקורתית והנחייה מקצועית.
התנאים הללו מאפשרים למידה מסוג אחר בה ניתן לשאול שאלות, להתנסות, לחשוב יחד עם ועל פתרון בעיות לצד חברים בצוות, לגוון את חומר הלימוד בדרך מודרכת, להיצמד למומחים בתחום, לקדם חשיבה ביקורתית בקרב הצוות הלומד ובעיקר לחשוב יחד ולהשתתף ביישום החומר הנלמד. לכל אלה, נלוות למידה עצמית שהיא תנאי חשוב מעין כמוהו אך אינו יכול להתקיים לבדו בצורה מיטבית.
למידה לאורך החיים משפרת את פוטנציאל התעסוקה ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה – כך שמעבר לתועלת הארגונית והלאומית התועלת היא אישית לכל לומד ולומד.
לעומת זאת, פערי ידע עלולים לפגוע בכשר התחרות הטכנולוגי של מדינת ישראל במדדים הבינלאומיים, להפוך את הארגון והעובד בתוכו לחסר רלוונטיות בעולם טכנולוגי מתפתח ומשתנה ולהוריד את הפריון.
איך? אנשים בעלי רקע לימודי שונה, ידע מצטבר וניסיון - שונים במהותם מהאחד לשני.
הרכבת מוצרי מדף, קורסי למידה המותאמים לכל מראש ללא בחינת הצרכים הספציפיים עשויים להחטיא את המטרה. "לבזבז" זמן מיותר הנחוץ הן לעובד והן למסגרת הארגונית.
מכאן, נדרשת התאמה מלאה לצרכי הארגון ולצרכי הפרט ובנוסף, נדרש גיוון בדרכי הלמידה וכן, שיתוף פעולה בין גורמי מחקר באקדמיה וגורמי ביצוע בתעשייה.
דרכי לימוד מגוונות עשויות לסייע בתהליך ולתת מענה מדויק לצרכי הארגון, שיתוף בין צוות מקצועי מהארגון וצוות מקצועי חיצוני יחד עם ליווי פדגוגי שוטף עשויים לגוון, ליעל ולשפר את הלמידה ואף להשפיע מעשית על הטמעת הידע בארגון.
מה? תכני הלימוד מורכבים מהידע החסר בארגון תוך התייחסות ל 2 פרמטרים מרכזיים:
1. ידע רב תחומי ומערכתי בהתאם לפרויקטים בתעשייה .
2. הטמעה של טכנולוגיות חדשניות בתהליכי העבודה כדי ליעל, לשפר, לקדם טכנולוגיות חדשניות ולעמוד בתחרות מקומית ובינלאומית. ידע שלא יקודם ישאיר את הארגון מאחור וימנע ממנו להשתפר כלכלית ומעובדיו להיות בקו הראשון של הפיתוח הטכנולוגי. מכאן גם יפגע ברווחיות הארגון.
חשוב להדגיש, מטרת הלמידה אינה הרחבת אופקים, אינה העשרה אלא צורך קיומי בקידום ההון האנושי בארגון, בפרט ובקידום הארגון ככלל.
יש לחשוב יחד על הדרך – האיך ? על התכנים – המה? לאחר שהבנו כי אין לנו פריבילגיה להישאר מאחור! לכן, נדרשת למידה אקטיבית ומותאמת :
· ראייה הוליסטית/מערכתית של צרכי הארגון בשיתוף עם מובילי תהליכי המו"פ בארגון .
· בחינת צרכים אפקטיבית, מדויקת וגמישה עם מהנדסים מומחים בארגון – אין קורסי מדף!
· זיקוק קהל היעד וצמצום שעות הלימוד כמענה לצורך מדויק
· למידה אקטיבית - שילוב פרויקטים מעשיים בתהליך הלמידה - 40/60% או 50/50%
· שילוב מרצים בעלי ניסיון מחקרי מהאקדמיה ומרצים עם ניסיון יישומי בפרויקטים בתעשייה
· מספר מרצים בהכשרה - גיוון - פרספקטיבות שונות, ניסיון שונה, דרכי הוראה מגוונות
· ליווי פדגוגי צמוד למרצים בכל הכשרה
· שילוב מיומנויות עליהן יוחלט בתהליך הלמידה ובשלבים הפרוייקטליים
· מעטפת למידה לאורך כל תהליך הלמידה
· שילוב תהליכי בקרה ומדידה לאורך ההכשרה.
המשאב האנושי המיומן ומעודכן הוא הקטר הטכנולוגי המשמעותי לקידום מו"פ בתחום הביטחוני והאזרחי.
אכן, יש חשיבות להגדלת מספר המהנדסים , מהנדסי המערכות ואנשי טכנולוגיה בישראל אך
גם לעדכון מקצועי מתמיד בתחומי טכנולוגיה ומדע המתפתחים בקצב אקספוננציאלי .
דוגמאות של הכשרות שקידמנו בשנים האחרונות:
- תוכנית מקיפה בבינה מלאכותית למהנדסי מערכות , מהנדסי תוכנה וחוקרים
- גיאו- אינפורמטיקה לבוגרי מקצועות ה stem
- לימוד מקיף ומעמיק בתחומי הקוונטום
- למידה באמצעות פרויקטים יישומיים בתחומי תוכן הנדסיים שונים
- ניהול פרויקטים מותאמי ארגון
- ביוקונברג'נס בדגש על ניתוח מערכות מידע
- ועוד...
